הרצל ברגר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Xqbot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.2) (בוט משנה: ru:Бергер, Герцель
+
שורה 1:
{{ח"כ|
|תמונה=[[תמונה:Berger herzl.jpeg|200px]]
|כיתוב=הרצל ברגר, נובמבר 1951
|תאריך לידה=[[18 ביולי]] [[1904]]
|תאריך פטירה=[[28 באוגוסט]] [[1962]]
שורה 9 ⟵ 10:
|}}
 
ד"ר '''הרצל ברגר''' ([[18 ביולי]] [[1904]] - [[28 באוגוסט]] [[1962]]) היה [[חבר הכנסת]], [[עיתונאי]] ו[[פרשן מדיני]].
 
==ביוגרפיה==
==חייו עד עלייתו ארצה==
==ראשית דרכו==
'''בנימין הרצל ברגר''' נולד ב-[[1904]] בעיר [[מינסק]] שב[[רוסיה הלבנה]], אז ב[[תחום המושב]] היהודי של [[האימפריה הרוסית]]. אביואמו, מרים לבית גולדשטיין, הייתה עסקנית ציונית, ואביו, [[יצחק ברגר]] (1945–1875), היה מראשוני "[[פועלי ציון]]" במינסק.{{הערה|ראו{{תדהר|2|837|יצחק יוסף ברגר}}; וראו נקרולוג: {{דבר||יצחק ברגר|1945/12/17|00125}}.}} דודו (אחיו הבכור של אביו), [[יהודה ליב ברגר]], היה מחנך עברי, יוזם "[[חדר מתוקן|החדר המתוקן]]" ועסקן ותועמלן ציוני בולט. בנימין נקרא על שם [[תיאודור הרצל]], שנפטר זמן קצר הולדתו.
הוא למד בבית הספר התיכון הריאלי במינסק, והיה פעיל ב[[תנועות הנוער היהודיות הציוניות |תנועות הנוער הציוניות]] הבלתי-לגאליות ”[[השומר הצעיר]]” ו”[[החבר]]”.
 
הוריו היו פעילים ב{{ה|תנועה הציונית}}, וסבלו בשל כך מרדיפות [[ברית המועצות|השלטון הקומוניסטי]], ובעטיין החליטו [[הגירה|להגר]] ל[[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולין]]. הנער הרצל נשלח ראשון, ולאחר שהות קצרה ב[[וילנה|ווילנה]] עבר בראשית שנת [[1921]] ל[[ביאליסטוק]] שבפולין.
 
בגיל 18 נסע ל[[רפובליקת ויימאר|גרמניה]] כדי ללמוד ב[[אוניברסיטת יינה|אוניברסיטת]] [[יינה]] (Jena), שם סיים את לימודיו ב[[תואר מוסמך]] ל[[כלכלה]] ו[[דוקטור למשפטים]] ל[[משפטיםדיסרטציה]] עסקה ב"ועד ליטא"). במקביל היה חבר הוועד המרכזי של "[[פועלי ציון]]" בגרמניה, והתמנה לבסוף ל[[מזכיר]] המפלגה. בתום לימודיו חזר לפולין, והיה עיתונאי וחבר מערכת "דאס ווארט" (יידיש: "המילה") וכן חבר הוועד המרכזי של ”[[פועלי ציון]] [[צ"ס]]” בפולין.
 
===פעילותו העיתונאית===
בשנת [[1934]] [[העלייה החמישית|עלה]] ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]] והשתקע ב[[תל אביב]]. בארץ נשא לאשה את רחל קרונזון, [[רופא]]ה, שאותה הכיר בעת לימודיו באוניברסיטה. היה פעיל בסניף תל אביב של [[מפלגת פועלי ארץ ישראל]] (מפא"י) והגיע לתפקיד מזכיר הסניף.
 
שורה 28 ⟵ 30:
עד ל[[קום המדינה]] היה חבר גם ב"{{ה|הגנה}}", והשתתף בפעולות שונות. אך עיקר פעולתו ב"הגנה" הייתה ב[[הסברה]] ובכתיבה, כחבר מערכת "אשנב", עיתונה של "ההגנה".
 
===חבר הכנסת===
לאחר קום המדינה נבחר הרצל ברגר בפברואר [[1951]] ל{{ה|כנסת}} מטעם [[מפא"י]]. הוא נשאר חבר הכנסת עד יומו האחרון. בכנסת נחשב ל[[אורטור|נואם]] מבריק. כמוכיהן כן היה סגןכסגן יו"ר [[ועדת החוץ והביטחון]], וחברוהיה חבר [[ועדת חוקה חוק ומשפט]], [[ועדת העבודה, הרווחה והבריאות|ועדת העבודה]] ו[[ועדת הכנסת]].
 
בתוקף תפקידו כממלא מקום יו"ר ועדת החוץ והביטחון, התעמת עם [[דוד בן-גוריון]] ב[[פרשת לבון]], כשאפשר ל[[פנחס לבון|לבון]] להופיע בוועדה ולהשמיע את האשמותיו.
שורה 35 ⟵ 37:
ברגר היה חבר כנסת פעיל ביותר – בוויכוחים מדיניים במליאה, בישיבות בוועדות, ובפגישות רבות ברחבי הארץ. בין החוקים שיזם: קביעת [[יום הזיכרון לשואה ולגבורה]] בשנת [[1951]]. בנוסף סייע בפתרון מצוקותיהם של אזרחים רבים שפנו אליו. יחד עם זאת המשיך כל השנים בפעילותו העיתונאית ב"דבר" וביתר המסגרות.
 
בשנת [[1962]] העניקה לו עיריית [[תל אביב]] את [[פרס סוקולוב]] לעיתונאי-פובליציסט על [[מפעל חיים|מפעל חייו]] בעיתונות העברית.{{הערה|{{מעריב||רפאל בשן, חיים גורי, הרצל ברגר חתני "פרס סוקולוב" לעתונאות|1962/08/03|00206}}; {{דבר||"פרס סוקולוב" הוענק לה. ברגר, ח. גורי, ור. בשן|1962/08/13|00107}}, {{דבר||המשך|1962/08/13|00202}}.}}
 
הרצלכעבור ברגרכשבועיים נפטר הרצל ברגר ממחלת ה[[סרטן (מחלה)|סרטן]] בביתו בתל אביב ב-28 באוגוסט 1962.
 
רבים מראשי המדינה נמנו עם ידידיו, ובהם [[משה שרת]], [[זלמן שזר]], [[פנחס ספיר]] ואחרים.
 
==לקריאה נוספת==
הרצל ברגר נפטר ממחלת ה[[סרטן (מחלה)|סרטן]] בביתו בתל אביב ב-28 באוגוסט 1962.
לזכרו* יצא לאור ”ספר'''ספר הרצל ברגר: נחלתו, ממאמריו, מתולדותיו”מתולדותיו''' (הביאו לדפוס [[הוצאתבנימין דבראליאב]], תשכ"ודוד ויניצקי), בעריכתתל בנימיןאביב: אליאב[[הוצאת ודודדבר|דבר]], ויניצקיתשכ"ו. (ההקדמה לספר נכתבה בידי ידידו [[זלמן שזר]]. חלקו העיקרי של הספר מכיל 77 מאמרים מתוך האלפים שכתב. ולבסוף מופיע פרק מקיף שנכתב בידי [[ישראל ריטוב]], המכיל את תולדות משפחת ברגר לדורותיה, ואת סיפור חייו של הרצל ברגר עצמו.){{הערה|{{דבר||הופיע ספר הרצל ברגר: עותק ראשון הוגש לנשיא המדינה|1966/06/14|00211}}.}}
 
* [[מרדכי נאור]], '"דבר" (1925–1996) – עשרה "אבות מייסדים"', '''[[קשר (כתב עת)|קשר]]''' 20 (1996), 21–32.
לזכרו יצא לאור ”ספר הרצל ברגר: נחלתו, ממאמריו, מתולדותיו” ([[הוצאת דבר]], תשכ"ו), בעריכת בנימין אליאב ודוד ויניצקי. ההקדמה לספר נכתבה בידי ידידו [[זלמן שזר]]. חלקו העיקרי של הספר מכיל 77 מאמרים מתוך האלפים שכתב. ולבסוף מופיע פרק מקיף שנכתב בידי [[ישראל ריטוב]], המכיל את תולדות משפחת ברגר לדורותיה, ואת סיפור חייו של הרצל ברגר עצמו.
 
==קישורים חיצוניים==
* {{חבר הכנסת|314}}
* {{דברתדהר|3|1220|ד"ר בנימין הרצל ברגר ובית אביו|1962/09/27|00314}} (דברי הספד)
* {{מעריב|[[יוסף לפיד|י. לפיד]]|מדברים עליהם השבוע: אם היהודים עושים כך|1962/08/10|01103}} (בעקבות קבלת פרס סוקולוב)
* {{דבר||הרצל ברגר איננו|1962/08/29|00108}}, {{דבר||המשך|1966/06/14|00211}} (עם דברים משל ח"ש ו[[דוד זכאי|ד. זכאי]])
* {{מעריב|ד.|ה. ברגר ז"ל|1962/08/29|01409}}
* {{דבר||הרצל ברגר הובא למנוחת עולמים|1962/08/30|00105}}, {{דבר||המשך|1962/08/30|00212}}
* {{דבר|זלמן שזר|ביום השבעה והלוויה: לאבל הרצל ברגר וגיורא יוספטל|1962/08/30|00206}}
* {{דבר|מיכאל אסף|שבעה למות הרצל ברגר; [[יהודה גוטהלף]], לזכרו|1962/09/04|00218}}
* {{דבר|ד"ר [[יוסף קרוק]]|ממינסק לירושלים|1962/09/04|00208}}
* {{דבר||ישיבת אבל של מחוז מפא"י בת"א לזכרו של הרצל ברגר|1962/09/06|00205}} (דברי הספד)
* {{דבר||מזכירות מפא"י העלתה זכרו של הרצל ברגר|1963/09/08|00202}}
* שלושים למות הרצל ברגר:
** {{דבר|ישראל גורי|פתוס פנימי בלי סממנים|1962/09/27|00307}}
** {{דבר|[[שלמה גרודזנסקי]]|החובה והרוך|1962/09/27|00308}}
** {{דבר|ד. זכאי|הרצל ברגר ובית אביו|1962/09/27|00314}} (דברים שנאמרו באזכרה)
** {{דבר|[[אברהם ארליך|א. ארליך]]|נאה מקיים|1962/09/27|00315}}
** {{דבר|ישעיהו שפירא|"במערכות מדיניותנו"|1962/09/27|00310}}
** {{דבר|צבי רותם|בלי יצר שליטה|1962/09/27|00309}}
** {{דבר|חיים שר-אבי|ב"דבר" וב"הגנה"|1962/09/27|00311}}
* {{דבר||אזכרה להרצל ברגר במלאת שלושים למותו|1962/09/28|00406}}
* שנה למותו של הרצל ברגר:
** {{דבר|יונה כסה|תלמיד חכם|1963/08/19|00302}}
** {{דבר|ד"ר יוסף קרוק|איש רוח ופטריוט נעלה|1963/08/19|00303}}
** {{דבר|[[חיים הלפרין|ח. הלפרין]]|מלכד ומאחד; [[אפרים תלמי]], איש "ההגנה"|1963/08/19|00304}}
** {{דבר|חנה זמר|אביר המשמעת|1963/08/19|00305}}
* {{דבר||עם זכר הרצל ברגר|1963/08/30|01207}}
* {{דבר|זלמן שזר|הרצל ברגר ונחלתו|1965/10/17|00500}}
* {{דבר|חיים שורר|הרצל ברגר בספר|1966/06/17|00305}}
* {{דבר|בוריס מרגולין|מקשה אנושית אחת: ליום השנה לפטירת הרצל ברגר|1966/08/14|00524}}
* {{דבר||איש־העם ואציל־הרוח: מסיבה בבית "דבר" להופעת "ספר הרצל ברגר"|1966/08/16|00615}}
 
מפרי עטו:
* {{דבר||חוק יסוד בכנסת מפוצלת|1958/02/21|00200}}
* {{דבר||גזירת הניתוק|1967/09/03|00517}}
 
==הערות שוליים==
שורה 60 ⟵ 95:
[[קטגוריה:אנשי העלייה החמישית]]
[[קטגוריה:זוכי פרס סוקולוב]]
[[קטגוריה:משפטנים ישראלים]]
[[קטגוריה:יהודים בלארוסים]]
[[קטגוריה:אנשי מינסק]]