בן-ציון כ"ץ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←קישורים חיצוניים: קישור להיברו בוקס |
מ קישור להיברו בוקס, ויקיזציה, עיצוב |
||
שורה 16:
ב[[משפט בייליס]] סייע להגנה. הוא שיכנע את הפרקליטים הרוסים כי ה"מומחה" של הממשלה, ה[[כומר]] פאריינטיס, שהופיע במשפט [[עלילת דם|עלילת הדם]] כבקי בש"ס, הוא בעצם בור גמור. הוא הציע לשאול אותו קבל עם ועדה: מתי חייתה [[בבא בתרא]]? [[אוסקר גרוזנברג ]] התנגד להצעה זו כי חשש שפאריינטיס ידע ש"בבא בתרא" הוא שם [[מסכת]] ב[[תלמוד]], והדבר עלול להשפיע לרעה על מהלך המשפט. כשנשאל פאריינטיס בכל זאת "מתי חייתה בבא בתרא?" השיב שאינו יודע. ביציע העיתונאים נשמע צחוקו של כ"ץ, ולכן הוציאו ראש בית הדין מן האולם למספר ישיבות.
===בארץ ישראל===
בשנת [[1929]] [[עלייה|עלה]] כ"ץ לארץ-ישראל והחל לכתוב ב"[[הארץ]]". בהמשך עזב את העיתון והיה ממייסדי "[[הבוקר]]", ובמקביל המשיך לשלוח מאמרים ל"מורגן ג'ורנל", עיתון [[יידיש]] ב[[ארצות הברית]].
שורה 27 ⟵ 26:
בשנותיו האחרונות חזר כ"ץ לעיסוקיו המדעיים. הוא פרסם את הספר "צדוקים, פרושים, קנאים, נוצרים" ועוד ספר בשם "רבנות, חסידות, השכלה", ומזמן לזמן המשיך להשמיע את דעותיו מעל העיתונות היומית.
הוא נפטר
על פעולתו העיתונאית זכה בשנת [[1956]] ב[[פרס סוקולוב]]. בנימוקי השופטים לפרס נאמר:
:"כשייכתבו תולדות העיתונות של המאה האחרונה, יתפוס ר' בן-ציון כ"ץ מקום ניכר כפובליציסטן, כפרשן מדיני, כלוחם לזכויות האדם של היהודי ולכבודו של עם ישראל בגויים, ואת מלחמת האמת והצדק בכלל- ומבחינה מקצועית כאבי אבות ה'סקופים' בעיתונות העברית. לדוגמה נזכיר שהוא האיש שהשיג ותרגם לעברית, ופרסם בעיתון היומי 'הזמן' שהיה עורכו, את נוסח הקונסטיטוציה הרוסית הראשונה, לפני [[מהפכת 1905]], ואת 'הכרוז הוויבורגי' (כרוז המרד) לאחר מהפכת 1905, לפני שנתפרסמו בעיתונות הרוסית הגדולה. והעיתונים הרוסים, ובהם גם עיתון אנטישמי כ'נובויה וורמיה' נאלצו – לבושתם ולחרפתם מבחינה עיתונאית לתרגמו לרוסית מתוך... 'הזמן' העברי. כ"ץ נתפס גם לרשות וישב בבית הכלא של הצאר על פרסום כרוז המרד הוינבורגי, וכן נתנסה בכל שלבי הסבל והנסיונות וההרפתקאות שמתנסה בהם כל עיתונאי נאמן לתפקידו, הלוחם לאמת ולחופש ההבעה".
==ספריו==
*'''ספר מזקנים אתבונן
▲*'''אור נגה על שמי התלמוד : בשלשה מאמרים''', ווארשא : מ"י האלטער ומאיר אייזענשטאדט, תרנ"ה.
▲*'''ספר מזקנים אתבונן : דבר בעתו, הערות נחוצות בכל מקצועות התורה ... הנוגעים להלכה בכלל, ולטריפות הריאה בפרט ..''', ווארשא : האחים שולדבערג, תרנ"ד 1893. והוצאה נוספת תל אביב : א’ ציוני, (תשכ"ה).
*'''שיחה תלמודית''', ברלין, דפוס איטצקאווסקי, תרנ"ז.
*'''הציונות בדברי ימי ישראל מימי גלות ספרד עד היום''', ווארשא, אחיאסף, תרנ"ט. (פורסם
*'''הזמן : לכל ענייני העם העברי, למדע, ספרות וענייני המדינה. ''', פטרבורג; וילנה : [חמו"ל], תרס"ג-.
*'''האמת קודמת לשלום : לבוא [[הוועדה האנגלו אמריקאית]] לארץ'''
*'''לא אוכל להחשות : על דבר רצח ארלוזורוב''', תל אביב : דפוס ארץ, 1933
*'''האמת קודמת לשלום : אחרי שחרור כל הנאשמים ברצח ארלוזורוב. מאמר בשלשה פרקים''', תל אביב : דפוס א’ מוזס, [תש"ז].
*'''פרושים, צדוקים, קנאים, נוצרים : שיטה חדשה בחקר דברי ימי
*'''גילוי סוד המגילות הגנוזות במערת יריחו'''
*'''רבנות, חסידות, השכלה : לתולדות התרבות הישראלית מסוף המאה הט"ז עד ראשית המאה הי"ט''', תל אביב : אגודת הסופרים היהודים ליד דביר, תשט"ז 1956-תשי"ט 1958.
*'''
*'''על עתונים ואנשים''', תל אביב, 1983.
==לקריאה נוספת==
*גרשון סוויט, "בן ציון כ"ץ - אחרי מיטתו של זקן העיתונאים העבריים", '''[[הדואר]]''', [[כ"ד בשבט]] [[תשי"ח]].
שורה 57 ⟵ 53:
*[[נורית גוברין]], "האמת היא בשבילו הסנסציה הגדולה ביותר, בן ציון כ"ץ , עיתונאי ולוחם", '''קשר''' מס' 38, אביב 2009,
*נתן כהן, "בן ציון כ"ץ ואידיש", '''קשר''' מס' 38, אביב 2009,
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.jpress.org.il/publications/HZN-he.asp
*{{אנצ רוסית|12021}}
=== מחיבוריו ברשת ===
שורה 65 ⟵ 60:
*{{HebrewBooks||רבנות, חסידות, השכלה - כרך שני|49621}}
*{{HebrewBooks||על עתונים ואנשים|46553|תל אביב, 1983}}
*{{HebrewBooks||גילוי סוד המגילות הגנוזות במערת יריחו|49616|הוצאת ספרים נ. טברסקי, תל אביב, תש״י}}
{{מיון רגיל:כ"ץ, בן ציון}}
| |||