קונגרס פוקשאן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
אין תקציר עריכה
שורה 4:
רבים ב[[יהדות רומניה]] בגבולות ה[[רגאט]] התאכזבו מכך ששלטונות רומניה דחו את דרישות [[קונגרס ברלין]] למתן זכויות ל[[יהודים]] ואפילו הגבירו את הדיכוי והקיפוח. בין שתי אפשרויות ה[[הגירה]] שהיו פתוחות בפני יהודי [[מזרח אירופה]], ההגירה ל[[אמריקה]] וההגירה ל[[ארץ ישראל]], [[יהדות רומניה]] בחרה בשנייה מתוך שיקול שגם באמריקה עלולה להתפתח [[אנטישמיות]]. מרבית יהודי רומניה, 70,000, היו מאורגנים באגודות ששמו להן למטרה [[עלייה]] ומעבר לעבודה חקלאית בארץ ישראל.
 
לקראת סוף שנת 1881, "הוועד המרכזי הזמני" של פוקשאן, פרסם קול קורא-מזמין לויעוד של כל החברות ליישוב ארץ ישראל. הכרוז היה קודם כל קריאה לידידות (היו מתחים בין קהילות שונות ומתחים בין אישיים ובעיקר בין קהילת בוקרשט ובין קהילות גאלאץ ופוקשאן). הכינוס הראשון בוטל יומיים לפני מועדו באמצעות מברקי ביטול שנשלחו לקרואים וזאת כדי להספיק ולקבל את אישור השלטונות לפני הכינוס בפועל{{הערה|<ref>{{המגיד||רומעניען|1881/12/21|00800}}</ref>.
 
[[קובץ:Samuel Pineles.jpg|שמאל|ממוזער|150px|[[שמואל פינלס]]]]