ועידת כלקדון – הבדלי גרסאות

השלכתה המיידית של הוועידה הייתה קרע חמור בכנסייה. הבישופים אשר לא הסכימו עם גישתו של האפיפיור לאו הראשון (תומכי המונופיזיטיזם), דחו את החלטות הוועידה בטענה שהן בעלות דוגמה תאולוגית [[נסטוריאניזם|נסטוריאנית]]. על אף ההחלטה הרשמית של הוועידה כי המונופיזיטיות היא מינות ויש לרדוף ולהוקיע אותה מכל וכל, הנושא היה רחוק מהכרעה בכמה מאות השנים הבאות שכן כמה מהקיסרים הביזנטיניים העדיפו את המונופיזיטים על-פני האורתודוקסים (הדיאופיזיטים). כמו כן, רבים מאזורי הספר אימצו תחת הדוקטרינה הכלקדונית את הגישה ה'''מיאפיזיטית''', ששימשה כגרסת ביניים בין שתי הדוקטרינות, הנשענת על טענת [[קירילוס האלכסנדרוני]] עלשטען פיה לישושלישו יש שני טבעים - אלוהי ואנושי, שלא התמזגו, אך מחוברים יחד באופן בלתי נבדל בטבע שהוא אלוהי ואנושי כאחד (בפרסונה אחת או בפיזיס אחד) - וגישת הביניים המיאפיזיטית טענה כי לישו היו שני טבעים או שתי מהויות - אלוהי ואנושי באישיות אחת שהתאחדו והתמזגו לטבע אחד (בעוד שבדיאופיזיטיות שני הטבעים של ישו לא מתמזגים ומתקיימים זה לצד זה בנבדל אך בהרמוניה בתוך פרסונה אחת); זאת בניגוד לאוטיכס אשר טען כי לישו טבע אלוהי ותו לא. כתוצאה מכך פרשו מהכנסייה האורתודוקסית - [[הכנסייה הארמנית]], [[הכנסייה הגאורגית]] (אשר חזרה לאורתודוקסיה בראשית [[המאה ה-9]]), [[הכנסייה הסורית אורתודוקסית]] ו[[הכנסייה הקופטית]] - כנסיות הנקראות לעתים בשם הכוללני '''[[נצרות אוריינטלית|הכנסיות האוריינטליות]]''' או '''קהילות לא-כלקדוניות''' כי לא קיבלו עליהן את החלטות ועידת כלקדון.