אהרלה קמינסקי – הבדלי גרסאות

 

== ביוגרפיה ==

 

קמינסקי מעולם לא למד [[תיפוף]] בצורה מסודרת; משיכתו לתופים החלה בנעוריו, כשנהג להקיש על פחים כדי ללוות [[שירה בציבור]] של חבריו ב[[קיבוץ]]. התחיל לתופף על מערכת תופים בזמן השירות הצבאי, ותוך זמן קצר התקבל ל[[להקת הנח"ל]]. בעקבות מותו של אביו השתחרר מהצבא, וניהל את המפעל המשפחתי לבגדי תינוקות. במקביל ניגן ברביעיית הג'אז של [[מל קלר]].

ב-1969 ניגן יחד עם [[השלושרים]] והשתתף בהקלטות אלבומם היחיד.

 

 

הלהקה התפרקה בשנת 1976.

 

במקביל, מ-1966 ועד 1980 ליווה בהופעות, ובעיקר בתקליטים, את טובי האמנים בארץ בפסטיבלי הזמר השונים ([[פסטיבל הזמר]], הפסטיבל החסידי, "למנצח שיר מזמור", פסטיבל הילדים ועוד), ובעוד עשרות הקלטות של אמנים, כמו [[אסתר עופרים]], [[בועז שרעבי]], [[גידי גוב]], [[חוה אלברשטיין]], [[יהורם גאון]], [[יוני רכטר]], [[יוסי בנאי]], [[יפה ירקוני]], [[מתי כספי]], [[צביקה פיק]], [[רבקה זהר]], [[רבקה מיכאלי]], [[רותי נבון]], [[ריקי גל]], [[שושנה דמארי]], [[שימי תבורי]], [[שלום חנוך]], [[שלמה ארצי]], [[הגששים]], [[הדודאים]], [[החלונות הגבוהים]], [[הכל עובר חביבי]], [[השלושרים]], [[התרנגולים]], [[כוורת (להקה)|כוורת]] ו[[שוקולד מנטה מסטיק]].

 

 

ב-1980 לימד שנה ב[[האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים|אקדמיה למוזיקה בירושלים]], ומיד אחר כך הקים סדנה ללימוד תופים, שהעמידה דורות של מתופפים צעירים, ואת בוגריה אפשר למצוא בלהקות ובהפקות מוזיקליות שונות. מאמצע שנות ה-80 ועד סופן היה חבר בוועדה שהקימה את [[פסטיבל הג'אז הבינלאומי אילת]], "ג'אז בים האדום". במקביל ניהל שוב מועדון ג'אז בשם "בייבלוס" בתל אביב, ששימש מקום מפגש לנגני ג'אז, ובעיקר היווה במה לנגנים צעירים, שקיבלו הזדמנות להשתלב בנגינה עם נגנים ותיקים.

 

 

ביום העצמאות תשנ"ז (1997) קיבל את פרס האמן המבצע למפעל חיים מטעם "אשכולות-עילם".