בערות – הבדלי גרסאות

'''בערות''' היא היעדר [[ידע]] ו[[השכלה]] בנושאים חשובים. הגדרתו של נושא חשוב היא הגדרה סובייקטיבית. על כן, אנשים שונים יחשיבו קבוצות אוכלוסייה שונות כבעלות בערות. יש, למשל, מי שיחשיב את מי שידיעותיו בתחום ה[[מתמטיקה]] מעטות לבער, יש מי שיחשיב את מי שאינו מכיר את ה[[היסטוריה]] של עמו לבער ויש מי שיחשיב רק את מי שכמעט ולא למד שום נושא לבער. [[עמוס פונקנשטיין]] ו[[עדין שטיינזלץ]] מגדירים בספרם "הסוציולוגיה של הבערות".‏‏<ref>‏[[עמוס פונקנשטיין]] ו[[עדין שטיינזלץ]], '''"הסוציולוגיה של הבערות'''", ספריית אוניברסיטה משודרת‏. עריכה: רחל שיחור; תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, אוניברסיטה משודרת, תשמ"ח 1987</ref> את מי שחסרות לו ידיעות חשובות לחיי היום-יום כבער, בלי קשר להיקף הידיעות הכולל של אותו אדם.

נתוני שנת 1998 מראים כי 16% מאוכלוסיית העולם, לפי הגדרת ה[[אוהאו"ם]], סובלת מאנאלפביתיות. ב[[ארצות הברית]] לבדה, כ־5% מהאוכלוסייה אנאלפביתית לפי הגדרת [[ממשלת ארצות הברית]], לפי מפקד 1990. 7 מיליון מאזרחי [[בריטניה]] הם אנאלפביתים לפי הנתונים של הממשלה. ב[[ארצות ערב|מדינות ערביות]], למעלה מ־25% מהגברים וכ־50% מהנשים היו אנאלפביתים בשנת 2000.

לפי אתר האו"ם,{{הערה|1= [http://unstats.un.org/unsd/demographic/products/socind/illiteracy.htm אתר האו"ם].}} עומד שיעור האנאלפביתיות במדינת [[ישראל]] על 2.7% בקרב הגברים ו-6.6% בקרב הנשים, כאשר המספר הגבוה אצל נשים מיוחס בדרך-כלל לאוכלוסיית הנשים ה[[ערביי ישראל|ערביות]].

==הבערות ביהדותבעיני היהדות==

היהדות מתנגדת נחרצות לבערות, ככתוב:. "אין בור ירא חטא" - אמר [[הלל הזקן|הלל]] (מסכת אבות ב' ה'). וכוונתו שאדם ללא ידע מועד [[חטא|לחטוא]], כי הוא אינו יכול ללמוד מה לעשות. ביהדות קיימות מצוות המונעות בערות בכך שהן מחייבות את האדם ללמוד קרוא וכתוב: כל יהודי מצוּ‏וה ללמוד תורה (דבר שנעשה בקריאה בפה בדווקא כמו שכתוב "לא ימוש ספר התורה הזה '''מפיך'''"). כמו כן, קרוא וכתוב הם מהדברים שעל האב ללמד את בנו על פי ההלכה.