ויקיפדיה

היסטוריה של התיאטרון – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Dinamik-bot (שיחה | תרומות)
8,486 עריכות
מ r2.6.5) (בוט משנה: en:History of theatre
החלפת הדף בתוכן "{{להשלים|כערךן}} הטורה של ה[[תיאטרו]''' היא למעשה ההיסטוריה של העלאת מחזות על הבימה. ..."
שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כןכערךן}}
'''ה[[היסטוריהטורה]] של ה[[תיאטרון]תיאטרו]''' היא למעשה ההיסטוריה של העלאת [[מחזה|מחזות]] על הבימה. המונח "תיאטרון"תיאטרו מגיעכישלבי מןההחות המונחשל ה[[יווניתכל עתיקה|יווני]]התרבויות "θέατρον"זהים וכי ניתן למוד מרות פת (שמשמעותוכפי 'מקוםשרו מושבבמאה הצופים';ה-9) ונובעעל מןמותאטר השורש([[4 "θεάομαι"לפס]]) תֶ‏אַא‏וֹ‏מָ‏אי,הן התיוד הואי הרון "להסתכל"). דר
 
למרות ששורשי התיאטרון העברי במסורת התיאטרונית ה[[המערב|מערבית]], קיימת מורשת תיאטרון גם באזורים אחרים בעולם, אשר התפתחה במקביל, ולעתים קודם להתפתחות התיאטרון במערב: בייחוד ראויה לציון המסורת התיאטרונית של [[תיאטרון בהודו העתיקה|הודו העתיקה]] (שהתפתח ללא קשר לתרבות היוונית), ושל ה[[אופרה סינית|אופרה הסינית]].
 
== התיאטרון האירופאי ==
 
ה[[תיאטרון]] המערבי התפתח ב[[יוון העתיקה]]. בבסיסו של התיאטרון עמד [[פולחן]] דתי, שדומה לו התקיים בכל רחבי העולם העתיק, אולם ביוון התרחש השינוי שהפך את הפולחן הרגיל למה שאנו מכירים כיום כתיאטרון.הסברה הרווחת ביותר היום באשר למקורות התיאטרון הועלתה לראשונה על ידי סר [[ג'יימס פריזר]], אנתרופולוג בן המאה ה-19.
 
טענתו, כי התיאטרון נולד מטקסים פולחניים, התבססה על הסברה כי שלבי ההתפתחות של כל התרבויות זהים וכי ניתן ללמוד מחברות פרמטיביות (כפי שנחקרו במאה ה-19) על מקורות התיאטרון הקדום. התהליך אותו תיאר היה כדלקמן: ייחסם לפעילותם של כוחות [[על טבעי|על טבעיים]]. לאחר מכן התחיל לחפש אמצעים פולחניים על מנת לזכות באהדתם של כוחות אלה (ידוע לנו כי כך אכן נהגו היוונים). לאחר זמן נדמה היה לו כי קיים קשר בין פעולותיו לתוצאה שביקש. בשלב הבא הוא שב וביצע את אותן הפעולות, שיכלל אותן ומיסד אותן כ[[טקס]]. בשלב זה בוצע הטקס על ידי הקבוצה כולה כאשר ה"קהל" הוא הכוח העל טבעי.
 
בנקודה זו הופיעו בדרך כלל סיפורים [[מיתולוגיה|מיתיים]] הבאים להסביר או להאדיר את הטקסים. לעתים מופיעים במיתוסים נציגים של הכוחות העל טבעיים לכבודם נערך הטקס ועליהם הוא אמור להשפיע. במקרה כזה עשויים שחקנים לגלם את הדמויות המיתיות במסגרת הטקס ו/או החגיגות הנלוות. האנשה זו של דמויות על טבעיות היא סימן מובהק להתפתחות החוש הדרמטי.
 
ככל שמתפתחת החברה משתנות תפיסותיה לגבי תפקידיהם של הכוחות העל טבעיים ושל הקשרים הסיבתיים בין האדם לטבע. עקב כך נזנחים טקסי פולחן מסוימים ואחרים משתכללים.
 
כאשר ניתן לשחק את המיתוסים ולהציגם בצורה פשוטה של דרמה המנותקת מכל גורם טקסי זהו הצעד הראשון לקראת תיאטרון כפעילות ייחודית, ומכאן ואילך תופסים השיקולים ה[[אסתטיקה|אסתטיים]] ואחרים את מקומם של השיקולים התועלתיים או הדתיים של הטקס.
 
=== ההתפתחות ביוון העתיקה ===
{{הפניה לערך מורחב|התיאטרון ביוון העתיקה}}
במשך מאות שנים הוצגה הדרמה אך ורק בחגיגות לכבודו של [[דיוניסוס]], אל היין והפריון. המיתוסים של דיוניסוס קשורים למעגל החיים ולשינויים העונתיים: לידה, צמיחה, כמישה, מוות ולידה מחדש (דיוניסוס, בנו של זאוס מבת תמותה, נקרע לגזרים וקם לתחיה). פולחן דיוניסוס נועד בחלקו להבטיח את שובו של האביב ואת הפריון.כאל היין יצג דיוניסוס גם רבים מן הכוחות הלא רציונליים בעולם ובפולחנו הייתה משום הכרה בתשוקותיו הבסיסיות של האדם.
 
פולחן דיוניסוס הגיע ליוון מ[[אסיה הקטנה]] בערך במאה ה-13 לפנה"ס. במאה ה-7 או ה-8 כבר התקיימו תחרויות של זמרי מקהלה, של ריקודים ומזמורי הלל לאל. הדעה המקובלת היא ששירים אלו הושרו על ידי אנשים מחופשים ל[[סאטיר|סאטירים]] (יצורי תערובת דמוניים אשר מלווים את תהלוכת השיכורים של דיוניסוס ומשעשעים את האל בבדיחותיהם הגסות).
 
היוונים קיימו חגיגות שנתיות שונות לכבוד אלים שונים (לא בכולן הייתה דרמה). ידוע כי במאה החמישית לפנה"ס נערכו שלש חגיגות שנתיות ובהן הועלו מחזות: הדיוניסיה הכפרית (בדצמבר), הליניאה (ינואר-פברואר) והדיוניסיה העירונית או הגדולה (מרץ-אפריל). ההכרה בדיוניסיה העירונית ומיסוד התחרויות על תואר הטרגדיה הטובה ביותר ([[534 לפנה"ס]]) הנן התיעוד הוודאי הראשון של הדרמה ביוון. ההפקה מומנה על ידי אזרחים עשירים או על ידי השלטון ונחשבה לחובה דתית ואזרחית: טקס דתי ואזרחי כה חשוב, עד שנאסר לקיים במהלכה הליכים משפטיים. המחזות הועלו בתיאטרון של דיוניסוס שנבנה (באתונה) על מדרון ה[[אקרופוליס]] מול מקדש דיוניסוס.
 
היוונים רצו להאמין ולבטא את נוכחות האל ולכן במרכז ה[[אורכסטרה]] (מקום הריקוד והשירה של המקהלה) עמד [[מזבח]] לדיוניסוס, ובין מקומות הכבוד יוחד מקום לכיסאו של כהן דיוניסוס. ההצגות הדרמטיות כללו פולחנים לפני ואחרי ההצגה; טקס העברת פסל דיוניסוס ממקדשו בכפר אלאותראי אל התיאטרון ותהלוכה, ואחרי ההצגה – הקומוס – תהלוכת הוללים שנשאו פאלוי (אברי זכרות) כסמל לפריון, והקרבת קרבנות במקדש דיוניסוס.
 
ה[[טרגדיה]] היוונית הייתה קשורה בפעולות אזרחיות ודתיות ולכן מבנה הטרגדיה ותוכנה נשאו בתחילה אופי
 
הטרגדיה - זהו מחזה טרגי על גיבור שנלחם בכוחות עצומים ממנו שסופו הוא כישלון ומוות, אך הסוף של הטרגדיה הוא בעצם הניצחון שלו על הכוחות העצומים ממנו שברור שהוא לא יכול לנצח אותם.
 
=== התיאטרון הרומי ===
 
התיאטרון העתיק של רומא הושפע באופן משמעותי מן המסורת היוונית. דרמטיקנים רומיים נטו לעבד ולתרגם חומרים שמקורם ביוונית. לדוגמה, מחזהו של [[סנקה]], [[פדרה]], התבסס על מחזהו של [[אוריפידס]], היפוליטוס. מעבר לכך, רבות מן הקומדיות שכתבו [[פלאוטוס]] ו[[טרנטיוס]], כותבי הקומדיה הרומיים המפורסמים ביותר, היוו עיבוד מחודש של יצירות מאת [[מנאנדרוס]].
 
בהשוואה לתיאטרון היווני, ניתן להבחין בקלות כי התיאטרון הרומי הושפע בצורה פחות משמעותית מן הדת. בנוסך לכך, התיאטרון הרומאי הועלה מסיבות אסתטיות יותר. תכונה נוספת של תיאטרון זה הייתה הצגת מחזות הקשורים למלחמה, בעוד התיאטרון היווני נטה לעסוק בנושא זה באופן עקיף בלבד. תכונות אלו משקפות ללא ספק את התרבות הרומאית הכללית.
 
הקהל בתיאטרון זה נטה להיות קולני ומחוצף, כאשר לעתים נדירות הוא הריע לשחקים על הבמה, אך תמיד העיר הערות מעליבות או שאג בבוז לעברם. משום קולניותו הרבה של הקהל, היו מחזות רבים שהוצגו בעזרת תנועות גוף ונקטו בחזרתיות. השחקנים פיתחו מעין קוד, שאפשר לקהל לזהות את אופי הדמות על ידי מבט בלבד. למשל, חבישת פאה שחורה העידה שהדמות המוצגת הוא אדם צעיר, ופאה אפורה ייצגה אדם קשיש.
 
המחזות הרומיים הוצגו במשך שעתיים, ולרוב היו מז'אנר הקומדיה. קומדיות רבות שילבו אלמנטים של זהות שגויה (כגון אלים המתחזים לבני אדם).
 
==לקריאה נוספת==
* אוסקר ג' ברוקט, '''תולדות הדרמה והתיאטרון''', תרגום: מירי קרסין ונלי רכלר, מודן, 1998
* ארתור סג"ל, '''התיאטראות בארץ-ישראל בעת העתיקה''', [[מוסד ביאליק]], ירושלים, 1999, 175 עמ', 161 איורים<ref>ביקורת: {{קתדרה|[[דן בהט]]|ההצגה חייבת להימשך|99.6|99, מרץ 2001, עמ' 142-139}}</ref>
== ראו גם ==
* [[ההיסטוריה של הבלט]]
* [[ההיסטוריה של האופרה]]
 
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:History of theatre|שם ויקישיתוף=היסטוריה של התיאטרון}}
* {{קתדרה|[[יוסף פטריך]]|התיאטרון של הורדוס בירושלים – הצעה חדשה|110.2|110, טבת תשס"ד, עמ' 28-19}}
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:תיאטרון]]
 
[[en:History of theatre]]
[[de:Geschichte des Theaters]]
[[es:Historia del teatro]]
[[fi:Teatterihistoria]]
[[fr:Histoire du théâtre]]
[[it:Storia del teatro]]
[[ja:演劇の歴史]]
[[ko:연극의 역사]]
[[nl:Theatergeschiedenis]]
[[pl:Historia teatru]]
[[pt:História do teatro]]
[[ru:Театр в Западной Европе]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/היסטוריה_של_התיאטרון"