המדע העליז – הבדלי גרסאות

מתוך קטע 21 - "על מטרתו של המדע":

:ובכן, מטרתו הסופית של המדע אמורה לגרום לו, לאדם, הנאה רבה-ככל-האפשר וצער מעט-ככל-האפשר. אולם מה הדין אם ההנאה והצער כה מקושרים הם זה בזה בחבל אחד, שכל מי שרוצה ליהנות הרבה-ככל-האפשר מן האחד, נאלץ ליטול הרבה-ככל-האפשר מן האחר? [...] הסטואיקאים לפחות סבורים היו שאכן כן הוא, והיו עקביים בכך, בשאפם להנאה מעטה-ככל-האפשר ובלבד שצערם מן החיים יהא מועט-ככל-האפשר. [...] גם היום הזה עוד הברירה בידכם - ממה נפשכם: או הנאה מעטה-ככל-האפשר, בקיצור, העדר הסבל ובעצם, הוא הדבר אשר סוציאליסטים ופוליטיקאים מכל המפלגות רשאים ביושר להבטיח לאנשיהם, זו ותו לא - או צער רב-ככל-האפשר, כמחיר צמיחתן של שפע הנאות ושמחות ענוגות שלא בא כטעמן אלא נדירות-נדירות! [...] למעשה ניתן בעזרת המדע לקדם את המטרה האחת וגם האחרת! ייתכן שכיום הוא נודע יותר מצד כוחו להוריד את האדם מנכסי שמחותיו ולעשותו קר, אנדרטי וסטואי יותר. אך עדיין הוא יכול להתגלות גם כמחולל-הסבל הגדול - או אז ייתכן שייתגלה מצד הכוח המנוגד אשר בו, מצד יכולתו האדירה לחשוף שמיים חדשים של שמחה.

 

== מות האלוהים ==

 

במשפט "אלוהים מת", המצוטט רבות, אין הכוונה לכך שניטשה מאמין כי אלוהים היה קיים בעבר ומת במובן המילולי. זהו [[משל]] לכך שה[[דת]] והרוחניות אינם עוד מקור ל[[השכלה]] ול[[מוסר]], ולעזיבת ה[[נצרות]] ודחיית ה[[אמונה]] בכוח עליון. הספר מעלה את הצורך במערכת ערכים חדשה בהיעדר המוסר הדתי, שכן בלעדיה לא רק המוסר הדתי יידחה אלא גם כל מערכת ערכים [[אבסולוטיזם מוסרי|אבסולוטית]], [[אובייקטיביזם (פילוסופיה)|אובייקטיבית]] או [[אוניברסליזם|אוניברסלית]] - דבר שיוביל לשחיקת הבסיס האבסולוטי של המוסר ול[[ניהיליזם]]. ניטשה ראה ב"רצון לעצמה" בסיס לערכים עמוקים יותר מאלה הנוצריים.

{{קצרמר|פילוסופיה}}

[[קטגוריה:כתבי פרידריך ניטשה]]