הבדלים בין גרסאות בדף "הסתדרות הפועלים החקלאיים"

Link
(קט')
(Link)
כאשר הוקם הארגון על ידי אנשי "[[אחדות העבודה]]", היו רוב חבריו אנשי [[העלייה השנייה]] ומיעוטם אנשי [[העלייה השלישית|השלישית]]; רובם היו חברי ארגוני פועלים שהוקמו שנים ספורות קודם לכן, [[הסתדרות הפועלים החקלאיים בגליל]] ו[[הסתדרות הפועלים החקלאיים ביהודה|ביהודה]], ו[[הסתדרות פועלי השומרון]].
 
לאחר הקמת [[ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל]], ב[[חיפה]] בטבת [[תר"ף]] דצמבר [[1920]], הצטרפו אליה חברי "ההסתדרות החקלאית" כחברים מן המנין. ובמקביל, הצטרפה "ההסתדרות החקלאית" או בשמה האחר, "[[המרכז החקלאי]]", כ[[איגוד מקצועי]] של חקלאים וכאגודה של יישובי [[ההתיישבות העובדת]], במסגרת ההסתדרות הכללית, עד [[1969]]. המוסדות הנבחרים של "המרכז החקלאי" מנוהלים על ידי מזכירות המונה 21 חברים, וכן, נערכת ועידה חקלאית, בכל ארבע שנים, שבה מיוצגים חברי המרכז על ידי 501 צירים.
ב[[תקופת המנדט]] וגם בעשורים הראשונים לאחר [[הקמת המדינה]], היה "המרכז החקלאי" גוף בעל עוצמה כלכלית שזכה להערכה רבה, בשל תרומתו לפיתוח החקלאות, הכלכלה ואף התרבות, ב[[היישוב|יישוב]] ובחברה הישראלית. מאז [[שנות השבעים]] של [[המאה ה-20]], ועם ירידת קרנה של ההסתדרות הכללית, מסגרת האם שלו, התמעטה עוצמה זו.