אוהל תורה (כולל) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
גרש (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
גרש (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 9:
{{ציטוטון|מי הם הנושאים דגל התורה... והם הם גיבורי הרוח במחנה ישראל שממיתים עצמם לעינינו במבחר שנותיהם להקים עולה של תורה שלא תישכח... כי מן הישיבות יתגדלו רבני ישראל נושאי אבוקות התורה. כן יעיד הניסיון כי אף אלו המצוינים בישיבות... לא ישיגו אורחות חיים במהלך הרבנות תיכף אחרי חתונתם, ולכן מצאו גאוני וחכמי הדור העבר כי חוב קדוש... לבצר עמדתם עדי ישיגו מקום לנהל צאן מרעיתם... ואם חלילה לא ימצאו תומכים וסועדים בין הפרקים האלו, אז לא די אשר הם מוט יתמוטטו עם תורתם... כי אם גם היושבים עוד בחצרות הישיבות יתחשבו עם עתידם הבלתי מזהיר...}}
 
"אוהל תורה" היה אחד מכוללי האברכים הראשונים במתכונת ה"כוללים" בני זמננו. התמיכות היו בסכומים גבוהים יחסית ועקב הביקוש הרב התקבלו רק אברכים מעוליםמובחרים, רובם בוגרי [[ישיבת חברון]] ויוצאי ישיבות ליטא שעלו לארץ ישראל לפני פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], מהם יצאו אחר כך רבנים וגדולי תורה מפורסמים.
 
הלימודים בכולל כללו שיעורים קבועים בסדר [[חושן משפט]] ו[[אבן העזר]], והם התנהלו תחת פיקוחו של [[הרב הראשי לישראל]] [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]], שהיה חתנו של הרב הילמן. הרב הרצוג מעיד על חברי הכולל: "אברכים גדולים, מצוינים שבמצוינים, בקיאים בש"ס ובפוסקים, הלנים בעומקא של הלכה, העתידים להיות לגאוני ישראל, מאורות גדולים בארץ ובחוץ לארץ".
שורה 15:
הרב הרצוג מסר בפני חברי הכולל שיעור קבוע בהלכות סנהדרין שבספר [[משנה תורה]]. על מטרת השיעור כותב הרב הילמן: "בכדי לחוננם ולכוננם שיוכלו לישב כסאות למשפט בערי ישראל הנבנות בארץ הקודש ולהיות דברני האומה מורי ומאורי ישראל לפי הצטיינותם הנשגבה, ובייחוד המצוינים שבהם שהם גם עתה גאונים במלוא מובן המילה".
 
רבים מחברי הכולל נעשו רבנים וגדולי תורה מפורסמים. בין חברי הכולל: הרב [[שלמה זלמן אוירבך]], הרב [[יוסף שלום אלישיב]], הרב [[שמואל הלוי וואזנר]], הרב [[שלום שבדרון]], הרב [[ברוך יצחק לוין]], הרב [[שלמה טנא]].
 
==קישורים חיצוניים==