טוקוגאווה איאיאסו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
מ הגהה
שורה 1:
{{שם יפני|טוקוגאווה}}
[[קובץ:Tokugawa Ieyasu2.JPG|שמאל|ממוזער|200px|טוקוגאווה איאיסואיאיאסו]]
'''טוֹקוּגאווה אִיאֶיָאסוּ''' (ב[[יפנית]]: 徳川 家康;{{כ}} [[31 בינואר]] [[1543]] - [[1 ביוני]] [[1616]]) היה המייסד וה[[שוגון]] הראשון ל[[שוגונות טוקוגאווה]], ששלטה ב[[יפן]] החל מ[[קרב סקיגהארה]] ב-[[1600]] ועד [[רסטורציית מייג'י]] ב-[[1868]]. איאיסואיאיאסו השתלט על יפן ב-1600, קיבל את התואר "שוגון" ב-[[1603]], פרש מתפקידו ב-[[1605]], אך המשיך להחזיק בשלטון דרך בנו עד מותו ב-[[1616]]. לאחר מותו קיבל איאיסואיאיאסו את השם טושו דאיגונגן (東照大権現).
 
==ראשית חייו==
טוקוגאווה איאיסואיאיאסו נולד ב[[טירה|טירת]] אוקזאקי ב[[האן (יחידה אדמיניסטרטיבית)|האן]] מיקאווה (כיום [[מחזות יפן|מחוז]] [[מיקאווה (מחוז)|מיקאווה]]) בשם '''מצודאירה טקצ'יו''' (松平 竹千代), בנו של מצודאירה הירוטאדה, ה[[דאימיו]] של מיקאווה. ב-[[1548]] פלש שבט אודה למיקאווה, והירוטאדה ביקש את עזרתו של ראש שבט אימגאווה, אימגאווה יושיטומו, בהדיפת הפולשים. יושימוטו הסכים, אך דרש שטקצ'יו יישלח אליו כערובה. ככשמע על כך מנהיג שבט אודה, אודה נובוהידה, הוא יירט את המשלחת וחטף את טקצ'יו בהיותו בן שש בלבד.
 
נובוהידה איים להוציא את טקצ'יו [[הוצאה להורג|להורג]] אם אביו לא יקטע את כל קשריו לשבט אימגאווה, אך האחרון הכריז שהקרבת בנו לאויב תוכיח מעל לכל ספק את נאמנותו לאימגאווה. נובוהידה לא הוציא את טקצ'יו להורג בסופו של דבר, והחזיק אותו במשך שלוש שנים במקדש ב[[נגויה]].
שורה 16:
ב-[[1560]] עברה הנהגת שבט אודה ל[[אודה נובונאגה]]. הוא ערך התקפת פתע על צבא אימגאווה שהגיע לנחלתו, ניצח, ואף הרג את הדאימיו של אימגאווה, אימגאווה יושימוטו. באותה עת שהה מוטויאסו ב[[מבצר]] על הגבול בין הנחלות ועל כן לא השתתף בקרב. אך משקיבל את הידיעה על מות הדאימיו אימגאווה, החליט מוטויאסו לחבור לשבט אודה. מכיוון ששבט אימגאווה החזיק באשתו ובבנו, הוא נאלץ לחתום על ברית סודית, אך ב-[[1561]] תקף וכבש את אחת מהטירות של אימגאווה, והחליף את אשתו ובנו עבור אשתו ובתו של שליט הטירה. ב-[[1563]] נישא בנו של מוטויאסו, נובויאסו, לבתו של נובונאגה, טוֹקוּהימֶה. בשנים שלאחר מכן התמקד מוטויאסו בעריכת רפורמות במיקאווה ובהשכנת שלום. הוא גם פעל לתגמול הוסאלים הנאמנים, וחילק להם אדמות וטירות.
 
ב-[[1567]] שינה מוטויאסו את שמו פעם נוספת. [[שם משפחה|שם המשפחה]] החדש שלו היה '''טוקוגאווה''', ו[[שם פרטי|שמו הפרטי]] - '''איאיסואיאיאסו'''. בעשותו כן, הוא הכריז כי הוא צאצא ל[[שבט מינאמוטו]], ובכך רמז שהוא זכאי לתואר ה[[שוגון]]. איאיסואיאיאסו נותר נאמן נובונאגה, וחייליו לקחו חלק בכיבוש [[קיוטו]] ב-[[1568]].
 
בו בזמן, שאף איאיסואיאיאסו להגדיל את שטח אדמותיו. הוא כרת ברית עם טקדה שינגן, מנהיג שבט טקדה, ויחד החליטו לכבוש את נחלת אימגאווה. ב-[[1570]] כבשו חייליו של איאיסואיאיאסו את נחלת טוטומי, וחייליו של שינגן - את סורוגה, בה שכנה בירת אימגאווה. לאחר כיבוש אימגאווה התפרקה הברית והשניים הפכו ליריבים.
 
ב-[[1572]] תקף שינגן את איאיסואיאיאסו בטוטומי, הביס את צבאו ואילץ את איאיסואיאיאסו להמלט משדה הקרב. היה זה הפסד כבד, אך שינגן לא הצליח לנצל את ניצחונו מפני שאיאיסושאיאיאסו מיהר והקים צבא חדש, וסירב לפגוש בשינגן פעם נוספת בשדה הקרב.
 
טקדה שינגן נפטר שנה לאחר מכן, ובנו, טקדה קצויורי, ירש אותו. קצויורי וצבאו תקפו את טירת נגשינו של איאיסואיאיאסו במיקאווה, והאחרון פנה לנובונאגה בבקשת עזרה. נובונאגה נענה והגיע לטירה בראשות צבא גדול, והצבא המאוחד של איאיסואיאיאסו ונובונאגה הביס את צבא טקדה ב-[[28 ביוני]] [[1575]]. קצויורי ניצל, אך נמלט בחזרה לנחלתו. במהלך השנים הבאות נלחמו איאיסואיאיאסו וקצויורי במספר קרבות לאורך הגבול ביניהם, ולבסוף כבש צבאו של איאיסואיאיאסו את נחלת סורוגה.
 
ב-[[1579]] האשים נובונאגה את אשתו של איאיסואיאיאסו ואת בנו הבכור בקשירת קשר לרצוח אותו. האישה הוצאה להורג והבן, אף על פי שבתו של נובונאגה הייתה נשואה לו, נאלץ לבצע [[ספוקו]]. לאחר מכן הכריז איאיסואיאיאסו על בנו השלישי, טוקוגאווה הידטאדה, כיורש, וזאת מפני שבנו השני נשלח לביתו של כוח חדש בזירה: [[טויוטמי הידיושי]], שליט יפן העתידי.
 
המלחמה נגד טקדה הגיעה לסיומה ב-[[1582]] כשתקפו כוחות נובונאגה-איאיסואיאיאסו את נחלת קאי. טקדה קציורי ובנו הבכור נתפסו ונאלצו לבצע ספוקו. מאוחר יותר באותה שנה, כששהה איאיסואיאיאסו הרחק מנחלתו, הוא קיבל את הידיעה על ה[[התנקשות]] בחייו של אודה נובונאגה בידי אקצ'י מיצוהידה. איאיסואיאיאסו שב במהירות למיקאווה, תוך שהוא מתחמק מכוחותיו של מיצוהידה שחיפשו אותו. שבוע לאחר שובו למיקאווה יצא איאיסואיאיאסו בראש צבא כדי לנקום במיצוהידה על בגידתו, אך הוא איחר, ולמעשה הידיושי הקדים אותו והרג אותו.
 
מותו של אודה נובונאגה הותיר חלק מנחלותיו זמינות לכיבוש. זמן קצר לאחר מכן, כבש איאיסואיאיאסו את נחלת קאי, ונראה היה שמלחמה נגד שבט הוג'ו, שצבאו צעד אל תוך קאי, היא בלתי נמנעת. אך לאחר [[משא ומתן]] הצליחו המנהיגים לחלק את הנחלות בינם לבין עצמם, כשאיאיסוכשאיאיאסו קיבל את נחלות קאי ושינאנו, והוג'ו קיבל את נחלת קזוסה.
 
באותה עת התנהלה מלחמה על השליטה ביפן כולה, בין טויוטומי הידושי לבין [[שיבאטה קצואיאה]], אך איאיסואיאיאסו לא השתתף בה באופן פעיל. בתום המלחמה הביס הידיושי את קצואיאה ובכך הפך לדאימיו החזק ביותר ביפן.
 
==איאיסואיאיאסו והידיושי==
ב-[[1584]] החליט איאיסואיאיאסו לתמוך בנו הבכור של אודה נובונאגה - אודה נובוקאצו - בקרב נגד הידיושי. כוחותיו של הראשון התבצרו במבצר באווארי, והשני הגיב בשליחת כוחות לשם. קרב זה, שעתיד להקרא קרב קומקי, היה הקרב היחיד בו נלחמו מאחדי יפן זה בזה. הקרב התמשך, ללא הכרעה לשום צד, ולבסוף ישבו את המנהיגים את העניינים במשא ומתן. ראשית כרת הידיושי ברית שלום עם נובוקאצו, ולאחר מכן הציע לאיאיסולאיאיאסו [[הפסקת אש]]. העסקה נחתמה ובמסגרתה נשלח בנו השני של איאיסואיאיאסו לביתו של הידיושי.
 
כשפנה הידיושי לתקוף את הוג'ו אוג'ימסה - הדאימיו העצמאי האחרון ביפן - ב-[[1590]] הוא קרא לאיאיסולאיאיאסו שיצטרף אליו. לאחר שהביס הצבא המשולב שלהם את צבאו של הוג'ו, הציע הידיושי לאיאיסולאיאיאסו לקבל שמונה נחלות באזור [[קאנטו]] בתמורה לחמש הנחלות עליהן שלט באותה עת. איאיסואיאיאסו הסכים ונטל את השליטה על נחלותין של שבט הוג'ו.
 
איאיסואיאיאסו ויתר על חמש הנחלות שלו (מיקאווה, טוטומי, סורוגה, שינאנו וקאי) והעביר את כל חיילו ואת כל הוסאלים שלו לאזור קאנטו, שם כבש לעצמו טירה בעיר אדו ([[טוקיו]] כיום). הוא ערך רפורמות בנחלות החדשות, והשכין שלום בינו לבין ה[[סמוראי]]ם המובסים של שבט הוג'ו. בנוסף, בשל ריחוקו מנחלותיו של של הידיושי, נהנה איאיסואיאיאסו ממידה מסוימת של [[אוטונומיה]], והיה חופשי לצבור כוח.
 
כשהחלה בריאותו להדרדר ב-[[1598]], כינס הידיושי מועצה שתשלוט במדינה לאחר מותו, וזאת עד שבנו הידֶיוֹרי, שהיה בן חמש באותה עת, יגיע לבגרות. את המועצה הרכיבו חמישה [[עוצר (שליט)|עוצר]]ים: מָאֶדָה טוֹשיאיאֶה, מוֹרי טֶרוּמוטו, אוּקיטה הידֵאיאֶה, אוּאֶסוּגי קגֶקאצוּ ואיאיסוואיאיאסו, שהיה בעל ההשפעה הרבה מכולם.
 
==קרב סקיגהארה==
[[קובץ:Tokugawa Ieyasu.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איאיסואיאיאסו כשוגון]]
{{הפניה לערך מורחב|קרב סקיגהארה}}
טויוטומי הידיושי נפטר ב-[[18 בספטמבר]] 1598. בנו הידיורי ירש אותו באופן רשמי, אך מכיוון שהיה בן חמש בלבד נמצאה השליטה האמיתית במדינה בידי מועצת העוצרים. במהלך השנתיים הבאות קשר איאיסואיאיאסו קשרים עם דאימיו שונים, בעיקר כאלה שהתנגדו לשלטונו של הידיורי. בנוסף, שנה לאחר מותו של הידיושי, נפטר העוצר מאדה, שהיה המבוגר מבין העוצרים, ומותו החליש את המועצה. לאחר מותו צעד איאיסואיאיאסו ל[[טירת אוסקה]], מקום משכנו של הידיורי, וכבש אותה. מהלך זה הכעיס את העוצרים האחרים, וכולם החלו להתכונן למלחמה.
 
ההתנגדות לאיאיסולאיאיאסו התרכזה סביב הדאימיו [[אישידה מיצונארי]], וכל יפן התחלקה בין נאמנותה לאיאיסולאיאיאסו לבין נאמנותה למיצונארי. מרבית השבטים ממזרח יפן חברו לאיאיסולאיאיאסו, ואילו השבטים ממערב יפן, בנוסף על שלושת העוצרים האחרים, חברו למיצונארי. ביוני [[1600]] פנה איאיסואיאיאסו לנחלות שבט אואסוגי בכדי להעניש אותו, אך בדרכו קיבל ידיעות על צבאו של מיצונארי, שפנה לכיוון מזרח. לאחר מועצת דאימיו, בה תמכו כולם באיאיסובאיאיאסו, יצא הצבא המזרחי לפגוש בצבאו המערבי של מיצונארי.
 
הקרב התרחש ב-[[21 באוקטובר]] 1600, ובשדה הקרב עמדו מעל ל-160,000 חיילים. בסופו של דבר, בעזרת תחבולות ובריתות סודיות, ניצח איאיסואיאיאסו את הצבא המערבי, תפס והוציא להורג את מנהיגיו, בהם מיצונארי, ובכך הפך לשליט [[דה פקטו]] של יפן.
 
מיד לאחר הניצחון בסקיגהארה חילק איאיסואיאיאסו את אדמות יפן מחדש, ואת מרביתן מסר לדאימיו הנאמנים לו. השבטים שלחמו בצבא המערב ספגו תבוסה, וחלקם נאלצו לעזוב את נחלותיהם ולעבור לאזור אחר של המדינה. טויוטומי הידיורי איבד את כל האדמות שלו ואת מעמדו כשליט יפן, והפך לדאימיו מן המניין. בשנים הבאות נודעו הדאימיו שנשבעו אמונים לאיאיסולאיאיאסו לפני קרב סקיגהארה בשם [[פודאי]], ואלה שנשבעו אמונים לאחר הקרב נקרא [[טוזאמה]], ונחשבו נחותים יותר.
 
===שוגונות טוקוגאווה===
טוקוגאווה איאיסואיאיאסו קיבל את התואר [[שוגון]] מה[[קיסר יפן|קיסר]] [[גו-יוזאי (קיסר יפן)|גו-יוזאי]] ב-[[24 במרץ]] [[1603]], והוא בן שישים. את השנים הבאות הקדיש לביסוס [[שוגונות טוקוגאווה]], ממשלת השוגון השלישית לאחר אלה של [[מינאמוטו נו יוריטומו]] ושל [[אשיקאגה טאקאוג'י]], שעתידה הייתה להחזיק מעמד כרבע [[מילניום]].
 
בהתאם למסורת, ויתר איאיסואיאיאסו על תוארו לטובת בנו הידטאדה ב-[[1605]]. איאיסואיאיאסו עשה זאת מפני שהדבר איפשר לו להמשיך לשלוט מבלי להיות מוגבל על ידי הטקסיות שמכתיב התואר. בנוסף, המהלך הקשה על אויביו לתקוף את מרכז הכוח האמיתי, אם זה מפוצל לשניים. הוויתור לא גרע מאומה מסמכותו של איאיסואיאיאסו אך הידטאדה הפך לראש השוגונות.
 
==שוגון בדימוס==
אף על פי שהפך לשוגון בדימוס, או אוגושו (大御所), נותר איאיסואיאיאסו שליט יפן עד מותו. הוא השתכן בטירת סונפו, אך גם פיקח על בניית [[טירת אדו]], טירה מסיבית שבנייתה נמשכה כל ימי חייו. התוצאה הסופית הייתה הטירה הגדולה ביותר ביפן, ועליה שילמו הדאימיו האחרים.
 
איאיסואיאיאסו גם ניהל מגעים [[דיפלומטיה|דיפלומטיים]] עם [[הולנד]] ועם [[ספרד]], אך החליט להרחיק את ה[[אירופה|אירופאים]] מיפן החל ב-[[1609]], אף על פי שהרשה להולנדים להחזיקב תחנת מסחר באי [[דג'ימה]] ליד [[נגסקי]]. מ-1605 ועד מותו, נהג איאיסואיאיאסו להתייעץ ב[[נווט]] ה[[בריטניה|בבריטי]] [[ויליאם אדאמס]], שמילא תפקיד מרכזי בעיצוב היחסים בין השוגונות לבין ספרד ו[[הכנסייה הקתולית]].
 
ב-[[1611]] ביקר איאיסואיאיאסו בקיוטו לרגל הכתרת הקיסר [[גו-מיזונואו (קיסר יפן)|גו-מיזונואו]], ובעת שהייתו הכריז על הקמת ארמון קיסרי חדש בבירה. ב-[[1613]] הוא פרסם מסמך שהפך את הדאימיו שהיו תחת חסות החצר הקיסרית לדמויות טקסיות ושלל מהן כל סמכות. ההשפעה ה[[נצרות|נוצרית]], שהפכה לסלע מחלוקת בעקבות [[הרפורמציה הפרוטסטנטית]], הדאיגה את איאיסואיאיאסו, וב-[[1614]] הוא פרסם צו בו גירש את כל הנוצרים ואת כל הזרים מיפן, ואסר על יפנים נוצרים לדבוק בדתם. כתוצאה מכך, ברחו [[קירישיטן]] (יפנים נוצרים) רבים אל ה[[פורטוגל|פורטוגזים]] ב[[מקאו]] או אל הספרדים ב{{ה|פיליפינים}}.
 
===המצור על אוסקה===
[[קובץ:NikkoCastGate.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קברו של איאיסואיאיאסו בניקו טושו-גו]]
השריד האחרון להתנגדות לאיאיסולאיאיאסו נותר טויוטומי הידיורי, בנו ויורשו החוקי של טויוטומי הידיושי. באותה עת היה הדיורי דאימיו והשתכן בטירת אוסקה. סמוראים רבים שהתנגדו לאיאיסולאיאיאסו התאספו סביבו וטענו שהוא השליט האמיתי של יפן. איאיסואיאיאסו לא היה מרוצה מחתרנות זו תחת סמכותו ויצא יחד עם בנו בראש צבא לאוסקה. לכשהגיעו לטירה הטילו הכוחות [[מצור]] על הדיורי ועל הסמוראים שאסף אל הטירה. לאחר שני חודשי מצור הגיעו הצדדים להסכמה לפיה התחייב הדיורי לא למרוד באיאיסובאיאיאסו, שליתר ביטחון מוטט את חומות הטירה ומילא את ה[[חפיר]] בחול.
 
שלושה חודשים לאחר המצור הראשון הגיעו לאוזני איאיסואיאיאסו שמועות שהדיורי אוסף כוחות צבא גדולים יותר מהפעם הקודמת, משקם את ביצורי טירתו ואף תוקף אלמנטים של צבא השוגון באזורו. איאיסואיאיאסו אסף את צבאו וצעד פעם נוספת לכיוון טירת אוסקה, אליה הגיע בראשית יוני, והטיל עליה מצור נוסף. עד סוף החודש התמוטטה ההתנגדות; כמעט כל המגינים נהרגו, הדיורי ביצע ספוקו, ובנו, קונימצו בן השמונה, הוצא להורג. עם השמדת שבט טויוטומי לא נותרו עוד מתחרים לשוגונות איאיסואיאיאסו.
 
===סוף חייו===
טוקוגאווה איאיסואיאיאסו נפטר ב-1616, בגיל 73. לאחר מותו קיבל השוגון הראשון לשוגונות טוקוגאווה מעמד [[אל]] ונקרא טושו דאיגוֹנְגֵן (גונגן הוא התגלמות ה[[בודהה]] בארץ בצורת [[קאמי (שינטו)|קאמי]]). הוא נקבר במקדש [[שינטו]] בשם קוֹנְאוֹזָן טושו-גוּ, אך לאחר שנה הוא נקבר מחדש במקדש ניקוֹ טושו-גו, שם עדיין קבורים שרידיו.
 
==לקריאה נוספת==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Tokugawa Ieyasu|שם ויקישיתוף=איאיסואיאיאסו איאיסואיאיאסו}}
<div class="mw-content-ltr">
* Sansom, George. '''A History of Japan, 1334–1615'''. Stanford University Press, 1961. ISBN 9780804705257.