|
'''שעבוד''' (מוכר גם כ'''שעבוד שלילי''') הוא מונח משפטי המתאר ייחודם של נכס או קבוצה של נכסים כערובה לקיומו של חיוב. במסגרת השעבוד מתחייב הלווה, במסגרת [[הסכם]] ה[[הלוואה]], שלא לשעבד נכס כלשהו שבבעלותו למלווים אחרים, מבלי שקיבל את הסכמת המלווה (בד"כבדרך כלל תוך הבטחת תנאים דומים) או כל עוד לא פרע את חובו למלווה. בכך מגן השעבוד על מלווה שלטובתו נרשם שעבוד צף מאפשרות שבעתיד ירשום הלווה שעבוד ספציפי לטובת מלווים אחרים על אותה קבוצת נכסים.
[[משכון]] הוא צורה של שעבוד, וכך גם [[משכנתא]], המתייחסת לשעבוד [[מקרקעין]], [[שעבוד צף]] המתאר שעבוד של כלל נכסיו של [[תאגיד]], וכן [[עכבון]].
==שעבוד שלילי בישראל==
בשנת 2010 פורסם דוח [[ועדת חודק]], שהוקמה לבקשת הממונה על אגף שוק ההון החסכון והביטוח, ב[[משרד האוצר]] באותה עת. הועדההוועדה נדרשה לצורך גיבוש מסקנותיה באשר להתייחסות גופים מוסדיים המעמידים [[אשראי]] לגופים שונים באמצעות רכישת [[אג"ח קונצרנית|אגרות חוב קונצרניות]]. הועדההוועדה המליצה, בין היתר, כי יש לקבוע שגופים מוסדיים יוכלו לרכוש אגרות חוב שמפיקיהן התחייבו שלא לתת שעבוד חדש לצד שלישי לאחר מועד ההנפקה.
המלצה זו אומצה ע"יעל ידי הממונה כפי שבאה לביטויה בחוזר גופים מוסדיים - "השקעות באגרות חוב שאינן ממשלתיות"<ref>[http://www.finance.gov.il/hon/2001/mosdiym/memos/2010-9-03.pdf הוראות לעניין השקעת גופים מוסדיים באיגרות חוב לא ממשלתיות, 14/07/2010, משרד האוצר - אגף שוק ההון, ביטוח וחסכון]</ref> בה נקבע כי התניה על שעבוד שלילי הינה אחת מהתניות החוזיות שעל גוף מוסדי לכלול במסגרת מדיניות השקעה שיגבש באגרות חוב קונצרניות, [[השוק הראשוני|בשוק הראשוני]] והן בשוק המשני. הפרה של התחייבות זו אף יכולה להוות עילה להעמדת אגרות החוב לפירעון מיידי.
==הערות שוליים==
|
