דיסטורשן (מוזיקה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
איך אפשר לא להזכיר את ראמבל בערך על דיסטורשן? |
הגהה, קישורים פנימיים, עריכה |
||
שורה 1:
[[
'''דיסטורשן''' (Distortion - באנגלית: עיוות) הוא אפקט נפוץ ב[[מוזיקה]] המודרנית המשמש לרוב
שימוש בגיטרות חשמליות עם דיסטורשן הופיע בתחילת [[שנות ה-50 של המאה ה-20]], בעיקר בקרב נגני [[רוק אנד רול]] [[ארצות הברית|אמריקניים]]. בהקלטה של [[אייק טרנר]] מ-[[1951]] מופיע אפקט דיסטורשן שנבע
דיסטורשן זכה להכרה נרחבת מאוד ב-[[1964]] כשהשיר "You Really Got Me" של להקת [[הקינקס]] הגיע למקום הראשון במצעד הפזמונים הבריטי. הם עשו שימוש בדיסטורשן שנבע מקיצוץ חלק במגבר, שיצר עומס יתר מכוון. [[ג'ימי הנדריקס]] היה אחד מהמוזיקאים הראשונים שעשו שימוש נרחב באפקט זה, החל מאמצע [[שנות ה-60 של המאה ה-20]]. השיר {{D}}[[(I Can't Get No) Satisfaction]] של [[הרולינג סטונז]] מ-[[1965]] היה הלהיט הראשון שעשה שימוש בפאז-בוקס וגרם לביקוש ער למוצר, שעלה על ההיצע באותה שנה. מאז הפך הדיסטורשן לנפוץ במוזיקת ה[[רוק (מוזיקה)|רוק]], ה[[בלוז]] ובסגנונות מוזיקה אחרים, אך התבלט במיוחד בסגנון ה[[הבי מטאל]].
|