הבדלים בין גרסאות בדף "צליחה בצה"ל"

נוספו 32 בתים ,  לפני 8 שנים
מ
מ (לא רלוונטי כאן)
 
==עד לאחר מלחמת ששת הימים==
הקרבות שהתנהלו במהלך [[מלחמת העצמאות]] כמעט ולא דרשו צליחה של מכשולי מים. כאשר נדרשה הקמה של גשר, השתמש צה"ל ב[[גשר ביילי|גשרי ביילי]] שהושארו ב[[ארץ ישראל]] על ידי [[הצבא הבריטי]]. אף על פי שב[[צה"ל]] היו בוגרים רבים של הצבא הבריטי שהיו מאומנים בהקמת גשרי ביילי, בצה"ל לא הייתה יחידה שאומנה בהקמת גשרים ותהליך הקמתו של גשר דרש מספר ימים תוך שימוש בציודב[[ציוד מכני הנדסי|ציוד הנדסי כבד]]. גשרי ביילי הוקמו על ידי צה"ל מעל מספר [[ואדי]]ות במהלך מלחמת העצמאות, אבל לא בזמן קרבות אלא לצרכים לוגיסטיים.
 
צה"ל המשיך להשתמש בגשרי ביילי בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 ואף לאחר [[מלחמת ששת הימים]] היו הגשרים שהוקמו על הירדן, דוגמת [[גשר בנות יעקב]], גשרי ביילי.
ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20]] פיתח [[חיל ההנדסה הישראלי]] "גשר כלובים" הבנוי כמגדל של קוביות בתוך המים, כלוב על גבי כלוב, אולם צה"ל השתמש בעיקר בגשרי ביילי ולא בגשרים אלו. [[אפרים להב]], כשהיה קצין הנדסה ראשי, הגיש למטכ"ל תוכנית להצטיידות באמצעי צליחה מודרניים, אולם התוכנית נדחתה משיקולים כלכליים.
 
ב[[מלחמת ששת הימים]] הגיעו כוחות צה"ל ל[[תעלת סואץ]] אך לא היה באפשרות צה"ל להמשיך במרדף אחרי צבא מצרים הנסוג, גם אם רצה בכך, בהיעדר אמצעי צליחה.
 
==בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום כיפור==