מקאמה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 8:
 
==המקאמה הערבית בימי הביניים==
{{ערך מורחב|המקאמה הערבית}}
[[תמונה:Yahyâ ibn Mahmûd al-Wâsitî 006.jpg|שמאל|ממוזער|200px|המקאמה השביעית של [[אל-חרירי]] מסוף המאה העשירית]]
ראשיתה של המקאמה ביצירתו של הסופר ה[[ערבים|ערבי]] [[אל-המדאניבדיע אלזמאן אלהמד'אני]], יליד [[המדאן]] בן [[המאה העשירית]]. המשיך בדרך זו והרחיבה [[אל-חרירי]] ב[[המאה ה-11|מאה ה-11]]. המקאמות של שני יוצרים אלה מתמקדמות בעלילותיהם של גיבורים נכלוליים, שנדודיהם ומעשיהם מסופרים בפני אספת השבט על ידי ה[[מספר (ספרות)|מספר]]. הגיבור הנכלולי מפגין שליטה וירטואוזית ב[[שירה ערבית|שירה הערבית]] (או ב[[עברית מקראית|עברית המקראית]], כאשר מדובר במקאמה עברית) וב[[פילוסופיה]] הקלאסית. במקאמה אופיינית יש כחמישים אפיזודות, שבהן הגיבור הנכלולי, בדרך כלל תחת מסווה, מוציא בתחבולותיו מהמספר את כספו, ומוביל אותו לאירועים מביכים ולעתים אף אלימים. חרף זאת, המספר ממשיך לתור אחר חברתו של הגיבור, מוקסם מיכולתו הרטורית.
 
[[כתב יד (העתק)|כתבי יד]] של יצירתו של אל-חרירי אוירו לעתים קרובות ב[[מיניאטורה|מיניאטורות]]. אל-חרירי פיתח את הסגנון הרטורי של המקאמה, לדרגה שהפכה את יצירתו לחומר לימוד ל[[תורת הנאום]], וכבסיס ל[[מילונאות]] של הערבית של [[המאה ה-8]] ו[[המאה ה-9]].