הבדלים בין גרסאות בדף "לוסי דווידוביץ'"

מ
+
מ (הגהה)
מ (+)
{{אין תמונה|אישה}}
'''לוסי שילדקרט דווידוביץ'''' (ב[[אנגלית]]: '''Lucy Schildkret Dawidowicz''';{{כ}} [[16 ביוני]] [[1915]] - [[5 בדצמבר]] [[1990]]) הייתה [[היסטוריון|היסטוריונית]] [[יהדות ארצות הברית|יהודייה]]-[[אמריקאי]]ת, חוקרת [[תולדות עם ישראל|ההיסטוריה היהודית]] בתקופה המודרנית וחוקרת [[השואה]].
 
==ביוגרפיה==
לוסי שילדקרט נולדה למשפחה [[יהודי]]ת ב[[ניו יורק]] בשנת [[1915]]. הוריה, מקס וויקטוריה שילדקרט, היו יהודים חילונים, ועל פי דבריה לא נכחה מעולם בתפילה ב[[בית כנסת]] עד לשנת [[1938]].
 
דוידוביץ' למדה ל[[תואר ראשון]] ב[[ספרות]] ו[[שירה]] [[ספרות אנגלית|אנגליתספרות]] ב[[האנטר קולג']], ולאחר מכן החלה בלימודי [[תואר שני]] ב[[אוניברסיטת קולומביה]]. היא לא השלימה את לימודיה, מאחר שצרת [[יהודי אירופה]] בתקופה שלפני השואה נגעה ללבה. בשנת [[1938]] נענתה לעצת אחד ממוריה, ה[[היסטוריון]] [[יעקב שצקי]], למדה את שפת ה[[יידיש]] ויצאה ל[[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולין]] לשמש כעמיתת מחקר ב[[ייוו"א]], המכון למחקר יהודי ב[[וילנה|ווילנה]] (שהייתה אז בתחום פולין), שם זכתה למגע אנושי בלתי אמצעי עם [[יהדות פולין]] זמן קצר לפני הכחדתה.
 
דוידוביץ' גרה בווילנה עד אוגוסט [[1939]], ואז שבה לארצות הברית. במהלך שהותה בייוו"א התקרבה לשלושת המלומדים המובילים במכון, [[זליג קלמנוביץ']], [[מקס ויינרייך]] ו[[זלמן רייזן]]. משלושתם שרד את [[השואה]] רק ויינרייך, שנסע ל[[ניו יורק]] בטרם נכבשה וילנה על ידי הנאצים, על מנת להקים שם סניף של המכון. דוידוביץ' הייתה קרובה במיוחד לקלמנוביץ' ומשפחתו. בתקופת שהותה בפולין נתקלה ב[[אנטישמיות]] של האוכלוסייה המקומית, וכתביה המאוחרים על יחסי יהודים ו[[גוי]]ים בפולין הושפעו מאוד משהותה בווילנה בתקופה זו. דוידוביץ' ידועה בשל דעתה כי האוכלוסייה ה[[נצרות קתולית|קתולית]] בפולין שלפני המלחמה הייתה כבר נגועה באנטישמיות קיצונית. היסטוריונים רבים כ[[נורמן דייויס]] הסתייגו מדעה זו ומהצגה קיצונית זו של יחסי היהודים והגויים בפולין שלפני המלחמה.
דוידוביץ' הייתה ידועה בהתקפותיה על היסטוריונים שהביעו דעות שהקלו עם הגרמנים או עם הנאצים. כך, למשל יצאה כנגד ספריו של ה[[נאו-נאציזם|נאו-נאצי]] האמריקאי [[דייוויד הוגאן]], בהם "המלחמה נכפתה על גרמניה", וכנגד ספריו של [[הכחשת השואה|מכחיש השואה]] [[דייוויד אירווינג]], שבהם עלתה הטענה כי היטלר לא ידע על השואה בעת התרחשותה. כן יצאה כנגד היסטוריונים כ[[נורמן דייויס]], שניסו להציג באור חיובי את יחסי היהודים והפולנים בשעת המלחמה, וכנגד ההיסטוריון [[ארנסט נולטה]], שאותו האשימה בניסיונות להצדיק את השואה. את עיקר זעמה שמרה לאסכולה הפונקציונליסטית של ה[[היסטוריוגרפיה]], שאותה האשימה באפולוגטיקה לפשעי הנאצים. בין המותקפים על ידה היו [[ראול הילברג]] ו[[מרטין ברוסט]].
 
בשנת [[1975]] פרסמה דווידוביץ' את ספרה הידוע והמוערך "המלחמה נגד היהודים", שהיה סקירה היסטורית מקיפה מנקודת מבט אישית ואנושית של השואה. הספר תורגם ל[[עברית]] והופיע בהוצאת [[זמורה ביתן מודן]] בשנת [[1982]] (זהו הספר היחידי משלה שתורגם). ההוצאה הגדירה את הספר כמתבלט "בין מאות הספרים, שנכתבו על שואת יהודי אירופה... כאחד הספרים החשובים והמקיפים ביותר, ספר יסוד להבנת המאורע האחד והיחיד, המחריד ביותר ב[[המאה ה-20|מאה העשרים]] ואולי אף בתולדות האנושות כולה". בספר נכתב על כך של[[אנטישמיות]] יש היסטוריה ארוכה עם הדת ה[[נצרות|נוצרית]]. לפי דוידוביץ', היה קל לצייר את קו "השושלת האנטישמית" מ[[מרטין לותר]] ל[[אדולף היטלר]]. היא כותבת שהיטלר ולותר היו שניהם אובססיביים לגבי ה"יקום המיושב על ידי שדים" - היהודים, וכי הדמיון בין כתביו האנטי-יהודיים של לותר לאנטישמיות המודרנית אינו צירוף מקרים, והם נגזרים מהיסטוריה משותפת של Judenhass ("שנאת יהודים" ב[[גרמנית]]), שאותה ניתן לייחס גם לעצתו של [[המן]] ל[[אחשוורוש]] להשמיד את היהודים. דוידוביץ' גם החזיקה בדעה כי ה[[נצרות ואנטישמיות|אנטישמיות הנוצרית]] קשורה גם ל{{ה|כנסייה הקתולית}}, וכי זו היוותה את "הבסיס שעליו לותר בנה".
 
==ספריה==
==קישורים חיצוניים==
{{להשלים}}
 
* לוסי ס. דווידוביץ', '''המלחמה נגד היהודים 1933–1945''' (מאנגלית: [[עדית זרטל]]; עריכה מדעית: חיים שמיר), תל אביב: [[זמורה, ביתן, מודן]], תשמ"ב 1982.
 
===זיכרונותיה===
<div class="mw-content-ltr">
* Lucy S. Dawidowicz, ''From that Place and Time: A Memoir'', New York: W. W. Norton,‎ 1989.‎
</div>
 
==לקריאה נוספת==
על ספרה "המלחמה נגד היהודים" (1975):
* [[ישראל גוטמן]], 'המלחמה נגד היהודים 1933–1945', '''יד ושם''' יא (תשל"ו), 253–263.
* אשר כהן,<!-- (1936–1996) --> 'עובדות ופרשנות בהוראת השואה: עם הופעת התרגום העברי לספרה של לוסי דוידוביץ', "המלחמה נגד היהודים"', '''משואה''' יא (תשמ"ג), 181–191.
 
==קישורים חיצוניים==
* {{הספרייה הלאומית|Dawidowicz, Lucy S}}
* {{רמב"י|דודוביץ’, לוסי ס.|Dawidowicz, Lucy S.}}
*[http://www.cjh.org/academic/findingaids/AJHS/nhprc/LSDawidowiczf.html מדריך לכתבי לוסי דוידוביץ'] {{אנגלית}}
*[http://www.telusplanet.net/public/mozuz/wllzzk/dawidowicz01.html ביקורת על דוידוביץ'] {{אנגלית}}
[[קטגוריה:היסטוריונים יהודים]]
[[קטגוריה:יהודים אמריקאים]]
[[קטגוריה:חוקרי תולדות עם ישראל]]
[[קטגוריה:חוקרי השואה]]
[[קטגוריה:חוקרי האנטישמיות]]
[[קטגוריה:אסכולת השואה האינטנציונליסטית]]
 
106,938

עריכות