מקדש זאוס באולימפיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
EmausBot (שיחה | תרומות)
פיוניוס
שורה 4:
[[מקדש יווני|המקדש]], אשר תוכנן בסגנון [[הסדר הדורי]], על ידי אדריכל בשם ליבון מ[[אליס]], היה חלק ממתחם מקודש של מזבחות ומבני מקדשים באולימפיה. המקדש נבנה מ[[אבן גיר]] מצופה ב[[סטוקו]] (יציקת גבס) והיה בעל גג מצופה באריחי [[שיש]]. ברוחבו (27.68 מטר) של המקדש נקבעו שישה עמודים דורים, (בגובה של 5.23 מטר) ואילו באורכו (64.12 מטר) נקבעו 13 עמודים. אל המבנה נכנסו דרך רמפה אשר הייתה קבועה בצד המזרחי של המקדש. סביב המקדש נבנו שלוש מדרגות אשר הקיפו אתו, בהתאם לסגנון הבניה היווני.
 
המקדש היה מפורסם כיוון שבו עמד [[פסל זאוס באולימפיה]] בתכנונו של [[פידיאס]], אשר נחשב לאחד מ[[שבעת פלאי עולם]]. מחוץ למקדש תוכנן מערך עיטורים מורכב ב[[גמלון|גמלונים]] וב[[מטופה|מטופות]] של המקדש. על פי [[פאוסאניאס]], תכנון הגמלונים נעשה בידי אלקאמנס ופיוניוסו[[פיוניוס ]], פסלים ממחצית השנייה של [[המאה החמישית לפנה"ס]], אולם עדות זו אינה עולה בקנה אחד עם ניתוח סגנונן של הדמויות. תכנון העיטורים נעשה כנראה לכל המבנה יחדיו, אולם ביצועם נעשה על ידי כמה אמנים שונים וניכרים הבדלים סגנונים משמעותיים.<ref>ראו: אבי-יונה, מיכאל, '''תולדות האמנות הקלאסית''', מוסד ביאליק, ירושלים, 2004, עמ' 90.</ref>
 
עיטורי המקדש, בייחוד המאוחרים שבהם, מציגים את ההתקדמות מן הפיסול [[יוון הארכאית|הארכאי]] אל הפיסול [[יוון הקלאסית|הקלאסי]]. ניתן לראות את ההתפתחות בשני מישורים. ראשית, התפתחות יכולת התיאור [[אנטומיה|האנטומי]] של גוף האדם. הדבר בולט בהשוואה גם בין שני שלבי היצירה. התפתחות זו בולטת בייחוד בתאור גופות הגברים, כיוון שבתאור דמויות הנשים עדיין לא הגיעו האמנים לכדי תיאור חופשי, אפילו בפסלי הגמלון המערבי המאוחר. התקדמות נוספת בתיאור הגוף היא העובדה כי נעדר מן הדמויות "[[חיוך ארכאי|החיוך הארכאי]]" המאפיין את הפיסול מן התקופה הארכאית. שנית, ניכרת התפתחות בבניית מערך הפיסול לקראת תכנון מערך פיסולי דינאמי יותר ובעל עומק פיסולי רחב יותר. הדמויות מותאמות לצורתו המשולשת של הגמלון בתנוחות טבעיות.