אולוס גביניוס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ויקיזציה |
מ +תמונה |
||
שורה 1:
[[קובץ:Aulus Gabinius.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולוס גביניוס על מטבעות עתיקים]]
'''אולוס גביניוס''' ([[110 לפנה"ס]] לערך - [[48 לפנה"ס]]), [[מצביא]] ומדינאי רומאי שהיה פעיל בשלהי [[הרפובליקה הרומית|תקופת הרפובליקה]].
שורה 6 ⟵ 7:
גביניוס נבחר ל[[טריבון#טריבון הפלבס|טריבון הפלבס]] בשנת 67 לפנה"ס, במסגרת תפקידו הוא התגלה כתומכו של [[פומפיוס]] והיה זה שהציע את הצעת החוק שהעניקה לו את המנדט להילחם ב[[שודד ים|שודדי הים]] שהיו פעילים ברחבי [[הים התיכון]]. ההצעה העניקה לפומפיוס סמכויות חסרות תקדים - הוא קיבל [[אימפריום]] בכל רחבי הים התיכון וחמישים [[מיל (יחידת מידה)|מילים]] מהחופים, כמו כן הוא קיבל שליטה על [[הצי הרומי|צי]] גדול, סכומי כסף נכבדים, כוחות רגלים ופרשים גדולים ורשות לבחור מצביאים כראות עיניו.
כמו כן גביניוס חוקק מספר חוקים שנועדו להגביל את שחיתותו של הסנאט על ידי חוקים שאסרו קבלת "הלוואות" משגרירי מדינות זרות שבאו ל[[רומא]] כדי להשיג את תמיכת הסנאט וחיוב הסנאט לקבל את השגרירים הזרים במועדים קבועים.
שורה 30 ⟵ 31:
בעת שגביניוס היה עסוק במצרים מרד נוסף פרץ ביהודה. אלכסנדר השני נמלט מכלאו ברומא, הגיע ליהודה וגייס צבא של שלושים אלף איש והחל עובר בארץ ונלחם ברומאים במקום מושבם תוך שהוא קוצר מספר ניצחונות. מהלך העניינים ביהודה אילץ את גביניוס לחזור כדי להשקיטה, תחילה הוא ניסה לשלוח את אנטיפטרוס לשכנע את אלכסנדר להיכנע ושצעד זה נכשל נלחם כנגד צבא היהודים, בקרב שנערך ליד [[הר תבור]] הוכו כוחותיו של אלכסנדר מכה ניצחת והוא עצמו נפל בשבי והוצא להורג על ידי גביניוס.
בינתיים אויביו של גביניוס פעלו נגדו ברומא, בשנת 55 לפנה"ס הוא הודח ממשרתו כמושל סוריה ונקרא לחזור לרומא חזרה שהוא עיכב אותה ככל יכולתו. גביניוס עזב רק בשנת 54 לפנה"ס כשהמושל החדש [[מרקוס ליקיניוס קראסוס]] הגיע להחליפו, עם חזרתו לרומא הוא הועמד למשפט באשמת [[קבלת שוחד]] של 10,000 [[טאלנט
גביניוס נשאר בגלות עד שנת 49 לפנה"ס, בשנה זאת [[יוליוס קיסר]] החזיר אותו לרומא ונתן לו פיקוד על צבא, אחרי [[קרב פארסאלוס]] הוא נשלח ל[[איליריה]] כדי להצטרף ולתגבר את כוחותיו של [[קווינטוס קורניפיקיוס]]. גביניוס נתקל בהתנגדות קשה של הילידים שגרמו לכוחותיו אבדות כבדות, לבסוף הוא התבצר בסביבת סלונה (כיום [[סולין]] שב[[קרואטיה]]) ולמשך זמן מסוים הדף את התקפותיו של [[מרקוס אוקטביוס (מצביא)|מרקוס אוקטביוס]] עד שכוחו תש כתוצאה ממגפה והוא מת בשנת 48 לפנה"ס.
|