התפשטות היקום – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה על פי הויקינגליש
שורה 1:
{{לשכתב|שגיאות|נושא=מדעי הטבע}}
{{בעבודה}}
[[תמונה:Universe_expansion.png|שמאל|ממוזער|250px|התפשטות היקום בעקבות המפץ הגדול]]
'''התפשטות היקום''' הוא מונח שמתאר את גידול המרחקים בין נקודות שונות ב[[היקום|יקום]] לאורך הזמן. ההתפשטות היא של היקום עצמו, כלומר, היא מוגדרת כהתרחקות חלקים שונים בתוך היקום ולא כתנועה של החומר ביקום "החוצה". למעשה היקום אינו מתפשט לשום מקום חוץ מעצמו. הקבלה נפוצה לכך היא התרחבות פני השטח של [[בלון]] כשמנפחים אותו. אם נצייר נקודות על פני הבלון המרחק ביניהן יגדל כשהבלון יתנפח. זוהי הקבלה בדו- מימד (פני השטח של הבלון). ישנה גם הקבלה נפוצה ב[[מרחב תלת-ממדי|תלת- מימד]], תפיחה של [[לחם]] [[צימוק]]ים, כשהלחם תופח המרחק בין הצימוקים גדל.
'''התפשטות היקום''' היא התופעה של גידול המרחקים בין נקודות ביקום במשך הזמן. הדבר לא נובע מתנועה של הגלקסיות השונות, אלא כתוצאה של התרחבות של היקום עצמו. ניתן לדמות את התופעה לנקודות הנמצאות על בלון, ומתרחקות זו מזו כאשר הבלון מתנפח.
 
התפשטות היקום הינה תכונת מפתח ב[[המפץ הגדול|מפץ הגדול]] ותוארה באופן [[מתמטיקה|מתמטי]] בפתרונות של [[אלכסנדר פרידמן|פרידמן]], [[ז'ורז' למטר|למטר]], ווקר ורוברטסון ([[מטריקה|מטריקת]] FLRW) ל[[תורת היחסות הכללית]].
 
התופעה התגלתה בסדרת תצפיות אסטרונומיות שערך האסטרונום האמריקני [[אדווין האבל]] בשנות העשרים של המאה העשרים. במסגרת עבודתו ב[[מצפה כוכבים]] ערך האסטרונום [[אדווין האבל]] צילומים של [[גלקסיה|גלקסיות]] רחוקות. תוך כדי בחינתם במכשיר ה[[ספקטרוגרף]] גילה כי האור המגיע מגלקסיות [[הסחה לאדום|מוסח לאדום]], מה שמעיד על כך שהגלקסיות מתרחקות זו מזו וש[[היקום]] נמצא בהתפשטות מתמדת.