אולוס גביניוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ +תמונה
שורה 21:
גביניוס ירד מסוריה עם צבאו במטרה למחוץ את המרד, בקרב הראשון שנערך כנגד אלכסנדר, בסביבות ירושלים הובס אלכסנדר ונאלץ לסגת. אחרי מפלתו אלכסנדר וכוחותיו התבצרו ב[[אלכסנדריון]], [[מכוור]] ו[[הורקניה]] שם גביניוס הטיל עליהם מצור, לבסוף אלכסנדר נכנע לגבינוס ומסר את מבצריו לידי הרומאים ונשלח חזרה כשבוי לרומא.
 
לאחר ניצחונו גביניוס הגיע למסקנה שכדי להכפיף את יהודה למרותה של רומא הוא יצטרך לנקוט צעדים יותר קיצוניים - על הבסיס הרעיון של [[הפרד ומשול]] ועל המודל של הכיבוש הרומאי ב[[מוקדון]], גביניוס פירק את ממלכת יהודה [[הסדרי גביניוס|וחילק אותה]] לחמישה מחוזות נפרדים: ירושלים, [[יריחו]], [[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]], [[חמתן]] ו[[אדורייםגדרה]] (או אולי "גזרה", כלומר - גזר). מטרת גביניוס בחלוקה זאת הייתה לפורר את האחדות הלאומית היהודית שהייתה מקור כוחו של רוח המרד כנגד שלטון רומא.<ref>[[אברהם שליט]], '''המשטר הרומאי בארץ ישראל''', עמ' 34</ref>
 
אולם צעדיו של גביניוס לא השקיטו את המרדנות היהודית, בשנת 56 לפנה"ס ברח המלך לשעבר אריסטובולוס השני ובנו [[מתתיהו אנטיגונוס השני]] משביים ברומא ועשו דרכם ליהודה. ביהודה הם זכו לתמיכתו הרחבה של העם והחלו במלאכת ההכנה למלחמה, אריסטובולוס השתלט על אלכסנדריון והחל בביצורו אולם משלמד על התקרבותו של גביניוס לקראתו נסוג לעבר מכוור, הרומאים רדפו אחריו ובקרב שהפתח הוכה צבא היהודים קשות, ורק אריסטובולוס ובנו ביחד עם אלף חיילים הצליחו להגיע למכוור שם הובסו על ידי הרומאים, נלקחו בשבי ונשלחו בחזרה לרומא.