הבדלים בין גרסאות בדף "מהומות 1919 במצרים"

מ
אין תקציר עריכה
מ
מ
 
=== רקע פוליטי ===
[[קובץ:Saad Zaghlul.jpg|ממוזער|שמאל|250px|סעד דע'לול, מנהיג מפלגת אל-ופד אלמצרי וממנהיגי המהומות. ב-1924 הפך לראש הממשלה הראשון לאחר קבלת העצמאות]]
# '''עליית הלאומנות בזמן הכיבוש הבריטי''' - במצרים החלה לקום עילית לאומנית בזמן הכיבוש הבריטי. בתי הספר הצרפתיים שפוזרו בכל רחבי מצרים פעלו בעקיפין להגברת השפעתם של רעיונות ליברליים. העילית הלאומנית במצרים הייתה מוגבלת בהגבלות חמורות. מנהיגיה לא יכלו לתפוס את המדיניות הבריטית שהותוותה בהתאם לאינטרסים הבריטים האמפריאליים. הלאומנות המצרית ראתה בבריטים, באריסטוקרטיה המצרית ובאינטליגנציה הסורית אויב פוטנציאלי.1 התפיסה החדשה של הלאומנים התבססה על האמונה, שהשגת עצמאות למצרים צריכה להיווצר מתוך העם המצרי במקום הנסיונות לשכנוע הכוחות הזרים בצידקתה של הדרישה המצרית. במהלך מלחמת העולם הראשונה, נבנתה ה[[תרבות פוליטית|תרבות הפוליטית]] של מצרים כתגובה לשני גורמים: כאשר נוצר מומנטום חדש לאקטיביזם, המאבק הלאומי חודש והתחזק. הגורם השני הוא הפגיעות החומריות כתוצאה מהמלחמה, שפגעו באוכלוסייה המצרית{{הערה|שם=Botman}}. הפוליטיקה הפכה לכלי בידם של המצרים להגשים את שאיפותיהם. אי האהדה למעמד הפרוטקטורט וההגבלות על הפעילות הפוליטית תחת המשטר הצבאי, הלהיבו את דעת הציבור המצרי שהייתה קיימת במצרים.
# '''עלייתו של סעד זע'לול''' - מנהיג מפלגת אל-ופד אלמצרי סעד זע'לול היה בנו של ראש כפר אמיד, שהפך למשפטן ומאוחר יותר כשר החינוך והיה ידוע כבעל יכולת מינהלית והתנהגות ישרה. בשנת 1906 הוא נשא לאשה את בתו של ראש הממשלה הפרו-בריטי וכך נכנס אל חוגי השלטון. באותה שנה הוא נתמנה לשר חינוך ולאחר מכן לתפקיד שר המשפטים עד שנת 1913. הוא היה אהוד על הנציב קרומר, שכינה אותו "השליט העתידי של מצרים"1, לאחר מכו הפך למנהיג האופוזיציה לממשלה המצרית הפרו-בריטית.4 והביע התנגדות להוספת כוח שלטוני לח'דיב.
ב-[[13 בנובמבר]] [[1918]] נוסדה ''המשלחת'' בידי אל-ופד אלמצרי ובראשה סעד זע'לול. הם דרשו מהנציב העליון וינגיט שתינתן להם רשות לצאת ל[[ועידת השלום בפריז (1919)|ועידת השלום בפאריס]] כדי לייצג את העם המצרי בדרישתו לעצמאות. הנציב העליון וינגיט המליץ לממשלתו שתינתן למצרים הרשות להשמיע את טענותיהם בלונדון, אך הקבינט לא אישר זאת, בתואנה ששום תועלת לא תצמח מזה. 1 סירוב הבריטים לדרישות הלאומנים המצרים גרם להפיכתם של ה[[מסגד]]ים באלאזהאר וסיידה זינב ב[[קהיר]] למקומות בהם נשמעו נאומי מהפכה חוצבי להבות.8
 
1.'''דרישות סעד זע'לול''' - נימוקי סעד זע'לול בדרישתו לעצמאות: ראשית, לכל אומות העולם יש את הזכות לחופש פוליטי. שנית, למצרים הייתה מעין עצמאות מאז ימי [[מוחמד עלי (שליט מצרים)|מוחמד עלי]], וכן מצבה הגיאוגרפי של מצרים, ההיסטוריה הקדומה שלה והשגשוג הנוכחי בה הם הסימנים המעידים על זכותה לעצמאות. סעד זע'לול וחברי אל-ופד רצו בממשלה [[חוקה|קונסטיטוציונית]] ובשמירת האינטרסים של הזרים במצרים. זע'לול הבטיח לשמור על ה[[קפיטולציות]] והסכים לשליטהלפיקוח זרהזר על החוב הציבורי של מצרים. הוא היה מוכן להבטיחלהכיר אתבנוכחות ה[[נייטראליות]]בריטית שלבאזור [[תעלת סואץ]] ושמצרים תהיה תחת פיקוח והגנה של [[חבר הלאומים]].
 
2. '''התגובות לפגישה והשלכותיה''' - רשדי פאשה, ראש הממשלה, החל לחשוש למעמדו. הבריטים דחו את בקשתו לצאת לוועידת השלום בראש משלחת, וסעד זע'לול התעלם ממנו. רשדי חיפש דרך מילוט [6] ומצא אותה במזכר של היועץ הכלכלי הבריטי, ברוניאט.
* [[תקרית דינשאווי]]
 
== קישורים חיצוניים ==
==מקורות==
*[http://countrystudies.us/egypt/28.htm Helen Chapin Metz, ed. Egypt: A Country Study. Washington: GPO for the Library of Congress, 1990.]
== מקורות ==
<div style="direction: ltr;">
*Badrawi, Malak, Political Violence in Egypt 1910-1925(Surrey, 2000) [http://books.google.com/books?id=AvkHU8KRFK8C&printsec=frontcover&dq=Badrawi,+Malak,+Political+Violence+in+Egypt&hl=iw&ei=QzwFTd-HBd2O4gbnorXdCg&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=1&ved=0CCQQ6AEwAA#v=onepage&q&f=false]