מגילת העצמאות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגית: חשד למילים בעייתיות |
מ שוחזר מעריכות של 84.94.107.153 (שיחה) לעריכה האחרונה של רחל1 |
||
שורה 1:
[[תמונה:Israel Declaration of Independence.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מגילת העצמאות]][[תמונה:Declaration of State of Israel 1948.jpg|ממוזער|שמאל|250px|ההכרזה על הקמת מדינת ישראל]]
[[קובץ:Wwwm3711.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משה שרת חותם על מגילת העצמאות]]
[[קובץ:Wwwm3714.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קהל בשדרות רוטשילד בעת הקראת המגילה]]
'''מגילת העצמאות''' היא המסמך המכונן של [[ישראל|מדינת ישראל]]. "מגילת העצמאות" הוא אמנם שמה המקובל, אך שמה הרשמי הוא "'''הכרזה על הקמת מדינת ישראל'''", ובשם זה פורסמה ב[[רשומות|עיתון הרשמי]] (ע"ר 14.5.48, עמ' 1).
את המגילה הקריא [[דוד בן-גוריון]] בטקס [[הכרזת העצמאות]] שנערך ב[[מוזיאון תל אביב לאמנות|מוזיאון תל אביב]] הישן ([[שדרות רוטשילד]] 16, [[תל אביב-יפו|תל אביב]]), ביום שישי, [[ה' באייר]] [[ה'תש"ח|תש"ח]], [[14 במאי]] [[1948]], בשעה 16:00, 8 שעות לפני סיום [[המנדט הבריטי]] על ארץ ישראל.
במגילת העצמאות חמישה חלקים:
* סקירה היסטורית של זכותו של [[יהודים|העם היהודי]] על [[ארץ ישראל]], ושל הדרך שהובילה להכרזת המדינה. פרישת הבסיס ההיסטורי, המוסרי והמשפטי להקמת המדינה.
* הכרזה על הקמתה של מדינת ישראל.
* עקרונותיה של המדינה החדשה.
* פנייה אל גורמים שונים והצהרת כוונות.
* חתימות.
==תוכן המגילה==
===הבסיס ההיסטורי, המוסרי והמשפטי להקמת המדינה===
כמחצית ממגילת העצמאות מוקדשת להצגת הבסיס ההיסטורי, המוסרי והמשפטי לחידוש העצמאות היהודית ב[[ארץ ישראל]] ולהקמתה של מדינת ישראל. להלן העובדות ההיסטוריות, מהעבר הרחוק והקרוב, המפורטות בחלק זה של המגילה:
* '''ארץ-ישראל היא המקום בו קם העם היהודי''', בה עוצבה [[יהדות|דמותו הרוחנית]], הדתית והמדינית ובה קיים [[ממלכת יהודה|ממלכה]] עשירה בתרבות. על אדמת ארץ-ישראל גובש ונכתב "ספר הספרים הנצחי" (כלשון ההכרזה) - ה[[תנ"ך]]. לפיכך לעם היהודי קשר הדוק אל חלקת האדמה הזו.
* העם היהודי '''[[תקופת בית שני|הוגלה מארצו בכוח הזרוע]]''', בניגוד מוחלט לרצונו. גם לאחר הגליה זו והתפזרותו של העם היהודי בגלויות השונות, לא שכח את שייכותו לא"י ולא חדל מלהתפלל ומלקוות לשוב אליה ולחדש בתוכה את חירותו המדינית, משך אלפיים שנה.
* בדורות האחרונים התרחשה '''[[העליות בשנים 1881-1700|שיבה המונית]]''' של יהודים אל ארץ-ישראל, במסגרתה חלוצים, [[ההעפלה|מעפילים]] ו[[המאבק להקמת מדינת ישראל|מגינים]] הפריחו נשמות, [[תחיית הלשון העברית|החיו]] את השפה ה[[עברית]], בנו כפרים וערים, הקימו [[היישוב|יישוב]] גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, ולמעשה חידשו את הקיום היהודי החברתי, התרבותי והלאומי בארץ-ישראל. ההתיישבות היהודית המחודשת הביאה את ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ, והינה שוחרת שלום. בניין הבית הלאומי היהודי בארץ-ישראל הינו עובדה קיימת, שאינה ניתנת לביטול.
* בשנת [[ה'תרנ"ז|תרנ"ז]] ([[1897]]) התכנס '''[[הקונגרס הציוני העולמי|הקונגרס הציוני]]''' לקריאתו של [[בנימין זאב הרצל]], והכריז על זכותו של העם היהודי לתקומה לאומית בארצו. [[תוכנית בזל|קונגרס בזל]] נתן תוקף משפטי מודרני לזכות זו, וכן היווה הצהרת כוונות.
* זכות זו הוכרה ב'''[[הצהרת בלפור]]''' מתאריך [[2 בנובמבר]] [[1917]], ואושרה ב[[מנדט]] מטעם [[חבר הלאומים]], אשר נתן במיוחד תוקף בינלאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ-ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי.
* '''[[השואה]]''', בה נרצחו מיליונים מ[[יהדות מזרח אירופה|יהודי אירופה]], הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על ידי חידוש המדינה היהודית בא"י. ההכרזה קובעת כי על מדינה זו להיות פתוחה בפני כל יהודי ולהעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות זכויות בתוך משפחת העמים.
* ב'''[[מלחמת העולם השנייה]]''' תרם היישוב העברי בארץ את מלוא חלקו למאבק האומות שוחרות השלום כנגד ה[[נאציזם|נאצים]], ובדם חייליו ובמאמצו המלחמתי הרוויח את הזכות לקחת חלק בייסודה של ברית [[האומות המאוחדות]].
* ולבסוף, ניצבת [[תוכנית החלוקה|החלטת האו"ם]] שנתקבלה ב'''[[29 בנובמבר|כ"ט בנובמבר]]''' [[1947]] ומחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל. הכרה זו בזכות העם היהודי להקים את מדינתו, אינה ניתנת להפקעה. החלטת האו"ם אינה מקור הזכות אלא הכרה בזכות הקיימת ממילא.<ref>כבר ביום 20 במרץ 1948 אמר בן-גוריון במסיבת עתונאים: "הקמת המדינה היהודית לא היתה נתונה למעשה בהחלטת האו"ם מיום 29 בנובמבר - אם כי להחלטה ההיא היה ערך מוסרי ומדיני רב - אלא באפשרות הכרעתנו בכוח בארץ.
על-ידי כוחנו אנו - אם נרצה לגייסו במלוא יכולתנו - תקום המדינה גם עכשיו.", [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_7.1.pdf קטע מיומני בן גוריון] מובא על ידי אביהו בר-איל</ref>
זכותו של העם היהודי למדינה, מוצגת בהכרזת העצמאות כ'''זכותו הטבעית''' של העם היהודי, להיות ככל עם ועם, עומד ברשות עצמו במדינתו ה'''[[ריבונות|ריבונית]]'''. זכות זו אינה מנומקת. לעומת זאת, קביעת [[ארץ ישראל]] דווקא כמקום בו זכאי העם היהודי לממש את זכותו, זוכה להנמקה נרחבת, הן של עצם הקשר ההדוק של העם לארץ ישראל והן לגבי מניעת טענת "התיישנות" של הקשר ההיסטורי.
===הכרזת העצמאות===
החלק השני של מגילת העצמאות הוא ההכרזה "על הקמת [[מדינה יהודית ודמוקרטית|מדינה יהודית]] ב[[ארץ ישראל|ארץ-ישראל]], היא '''[[ישראל|מדינת ישראל]]'''." חלק זה הינו המשך ישיר של החלק הראשון: לאחר שהובא הבסיס ההיסטורי, המוסרי והמשפטי להקמת המדינה בארץ ישראל, מכריזה [[מועצת העם]] על הקמת המדינה ונקבע שמה של המדינה - "מדינת ישראל".
כמו כן, נקבע בהכרזה כי בלילה שלאחר ההכרזה, עת סיום [[המנדט הבריטי]] על ארץ ישראל, יוקמו הרשות המחוקקת והרשות המבצעת של המדינה החדשה. בכך ייקבעו למדינה החדשה שני מוסדות מרכזיים המאפיינים מדינה [[עצמאות|עצמאית]] ו[[ריבונות|ריבונית]] ו[[היישוב]] היהודי יהפוך למעשה למדינה. אין התייחסות במגילה למאפיינים אחרים של מדינה עצמאית, כמו הרשות השופטת או גבולות המדינה (פרט לכך שהיא בארץ ישראל). המגילה אינה מתייחסת ל[[ירושלים]] ואינה קובעת את בירתה של המדינה.
בחלק השני מוצגת גם תוכנית אופרטיבית: נקבע כי "החל מרגע סיום המנדט ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם ל[[חוקה (ישראל)|חוקה]] שתיקבע על ידי האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ-'''[[1 באוקטובר]]''' '''[[1948]]''' - תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, [[מנהלת העם]], יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית, אשר תיקרא בשם '''ישראל'''".
===עקרונות המדינה החדשה===
עקרונות המדינה החדשה מצויים בחלק השלישי שלה. חלק זה מפרט את עקרונות היסוד שלאורם תפעל [[ישראל|מדינת ישראל]]:
* מדינת ישראל תהא פתוחה ל[[חוק השבות|עלייה יהודית]] ול[[קיבוץ גלויות]].
* מדינת ישראל תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל [[דמוגרפיה של ישראל|תושביה]].
* מדינת ישראל תהא מושתתת על יסודות ה[[חירות האדם|חירות]], ה[[צדק (מוסר)|צדק]] וה[[שלום]] לאור [[הנבואה הקלאסית בישראל|חזונם של נביאי ישראל]].
* מדינת ישראל תקיים [[שוויון|שוויון זכויות]] חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל [[דת]], [[גזע (אדם)|גזע]] ו[[מגדר|מין]].
* מדינת ישראל תבטיח [[חופש דת]], [[חופש מצפון|מצפון]], [[חופש לשון|לשון]], [[הזכות לחינוך|חינוך]] ו[[חופש תרבות|תרבות]].
* מדינת ישראל תשמור על המקומות הקדושים לכל הדתות.
* מדינת ישראל תהיה נאמנה לעקרונותיה של [[ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם|מגילת האומות המאוחדות]].
עקרונות אלה מבססים את הגדרת אופיה של מדינת ישראל כ[[מדינה יהודית ודמוקרטית]].
===הצהרת כוונות===
החלק הרביעי, הוא חלק התוכן האחרון של מגילת העצמאות,שבו הצהרת כוונותיה של מדינת ישראל וקריאה לשיתוף פעולה. בחלק זה מופיעות פניות אל ארבעה גופים שונים:
* '''האומות המאוחדות''', בבקשה למתן יד לעם היהודי בבניין מדינתו ולקבלת מדינת ישראל לתוך משפחת העמים.
* '''הערבים תושבי מדינת ישראל''', בבקשה לשמירה על השלום וללקיחת חלק בבניין המדינה על בסיס אזרחות מלאה.
* '''המדינות השכנות ועמיהן''', בקריאה לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם היהודי העצמאי בארצו.
* '''העם היהודי בתפוצות''', בקריאה לעלות למדינת ישראל, לתרום לבניינה ולעמוד לימינה תמיד.
==תולדות המגילה==
ביום שישי, 23 באפריל, שלושה שבועות בדיוק לפני הכרזת העצמאות, הטיל [[פנחס רוזן]] את ניסוח המגילה על עו"ד צעיר ואלמוני בשם [[יהודה בעהם]]. בעהם שהתקשה במשימה כבדת משקל זו שהוטלה על כתפיו נועץ בחותנו וזה המליץ לו על רב קונסרבטיבי אמריקאי ודוקטור ל[[מדעי הרוח]] בשם [[שלום צבי דוידוביץ']].
את הטיוטה הראשונית כתב בעהם בהשראת [[הכרזת העצמאות של ארצות הברית]] (ודוידוביץ') והיא הייתה בעלת אוריינטציה דתית מובהקת בה אוזכר אלוהים מספר פעמים. בהמשך נוספו לה נימוקים היסטוריים פוליטיים ומוסריים והמעורבות האלוהית נדחקה לשוליים עד אשר מה שנותר ממנה לבסוף הוא הביטוי "צור ישראל" ששרד ומופיע גם בנוסח הסופי. הביטוי "צור ישראל" ולא שם אלוהים מפורש נבחר בכוונה, כי צור ישראל מתפרש לשני פנים כשם ה' וגם כחוזק ישראל. [[יהודה לייב פישמן מימון]] טען בתוקף שיש לכתוב את שם ה' במפורש אך לאחר שלא שמעו בקולו, הוסיף לפני חתימתו את המילים בעזרת ה'.
בהמשך עברה הטיוטה לידיו של עו"ד [[צבי ברנזון]] היועץ המשפטי של ההסתדרות שהכניס לתוכה פסקה רביעית המגדירה את המדינה כיהודית, חופשית, עצמאית ודמוקרטית ועוסקת בהרחבה בזכויות המיעוטים. המילה "דמוקרטית" נמחקה בנוסחים המאוחרים ונותר הביטוי "מדינה יהודית" בלבד.
הטיוטות הראשוניות הובאו ל[[מנהלת העם]] וספגו ביקורת חריפה. הוקמה ועדה ברשות [[משה שרת]] שניסחה טיוטה שלישית שאף היא זכתה לביקורת חריפה. לבסוף נטל לידיו [[דוד בן-גוריון]] את מלאכת הניסוח והקים ועדה חדשה, אלא שבין הנציגים החילונים והדתיים התפתח ויכוח סוער באשר לאזכור ה[[אלוהים]] כאשר הנציג החילוני דורש להשמיט את הביטוי "צור ישראל" (אלוהים) והדתי להרחיבו ל"צור ישראל וגואלו". בסופו של דבר התקבלה פשרה והביטוי "צור ישראל" נותר כפי שהוא כאשר החילונים נטו לפרשו ככוחה וחוזקה הפנימי של האומה ולאו דווקא כאיזכור ישיר של האל. פרופ' [[יורם שחר]] טוען במחקרו שהביטוי צור ישראל תורגם מהביטוי ("divine providence") שב[[הכרזת העצמאות של ארצות הברית|הכרזת העצמאות האמריקנית]] בידי בעהם, ולא בן-גוריון הוא שקבעו כפי המיתוס שבן-גוריון טיפח<ref>"הרבה טעמים יש לו ל'צור ישראל'. מכולם בחר הזיכרון הישראלי, הן של מאמינים והן של חילונים, דווקא בתפל ובנקלה. דווקא ל'צור ישראל' נטפל כדי להורידו משמים ולהסמיכו לסיפור חולין על כמה עסקנים שפרצה ביניהם תגרה, ובא מנהיג הדור והוריד עליהם תעלול פשרה מתחכם. דווקא מילים אלה, הכל חושבים שהם יודעים מי הכנים אותן לפסקת החתימה של הכרזת העצמאות, ובאמת אינם יודעים דבר. סיפורה של אותה תגרה ושל אותה פשרה מקצתו אמת ורובו הבל, אלא שעמד לו כוחו של ההבל להסתיר את טעמיו האמיתיים של 'צור ישראל' יותר מחמישים שנה, כאילו העדיפו גם אלה וגם אלה בצידי מפת הציבוריות הישראלית סיפור של תפלות על סיפור של אמת." - ד"ר יורם שחר, "הטיוטות המוקדמות של הכרזת העצמאות", [[עיוני משפט]] כו, עמ' 528</ref>. בן-גוריון קיצר ברבע את הטקסט של שרת והוסיף את הטיעון המשפטי לגבי הזכות ההיסטורית והטבעית של העם על ארצו. באופן זה התקבל הנוסח הסופי של מגילת העצמאות.
מלאכת ה[[קליגרפיה]] של מגילת העצמאות הוטלה על המעצב [[אוטה וליש]]. במעמד הכרזת העצמאות לא הקריא בן-גוריון מהמגילה, אלא מטיוטה שהודפסה ב[[מכונת כתיבה]], כיוון שווליש הספיק לכתוב רק את חלקה התחתון של המגילה בשל המחלוקת עד הרגע האחרון על נוסח הכרזת העצמאות.{{הערה|1= [http://www.eretzisraelforever.net/Articles/Articles_ViewArticle.asp?sAction=view&iArticleId=1825010290 Wallish and the Declaration of Independence] Jerusalem Post, 1998 (republished on Eretz Israel Forever) {{אנגלית}}}} לכן המגילה הייתה עשויה משלושה ריבועי נייר קלף תפורים ולאחר הטקס היא נתפרה אל החלק בו חתמו חברי המועצה.{{הערה|1=[http://www.youtube.com/watch?v=9qYFLW75rJE מגילת העצמאות], מוזיאון ישראל באתר YouTube}}
== השוואת המגילה להכרזת העצמאות של ארצות הברית ==
מגילת העצמאות בדומה להכרזת העצמאות האמריקנית מצהירה על עצמאות מדינית והתנתקות מהריבון הבריטי. בשתיהן בדומה המגילה מתחילה באמיתות, נימוק והסבר של המצב ההיסטורי שמוביל למסקנה של הצהרת העצמאות. שתיהן מדברות על זכויות טבעיות שמקנות זכות להגדרה לאומית.
בניגוד להצהרה האמריקנית שם לא עמד סעד היסטורי ואף מדיני לצד המצהירים אלא "חוקי הטבע ואלוהי הטבע", המוסר והתבונה, במגילת העצמאות הישראלית מוזכרים כמסייעים להצהרה ההיסטוריה היהודית, [[הצהרת בלפור]], [[השואה]] ואף החלטת האו"ם. בניגוד להכרזת העצמאות האמריקנית שמונה רשימה ארוכה של עוולות מוסריות של מלך בריטניה והפרלמנט הבריטי כלפי המושבות, במגילת העצמאות הישראלית אין ביקורת מפורשת על בריטניה וממשלת [[המנדט הבריטי]] והיא מנוסחת באופן חיובי. בניגוד להכרזת העצמאות האמריקנית שבה [[אלוהים]] משובץ פעמים רבות בתארים שונים (אלוהי הטבע, הבורא, השופט העליון, ההשגחה העליונה) כביטוי לאמונתם הדתית של המצהירים, במגילת העצמאות הישראלית הוא מופיע בסופה פעם אחת בתואר "צור ישראל". בניגוד להכרזת העצמאות האמריקנית שבה מושם הדגש על עצמאות והתנתקות מדינית מ"הכתר הבריטי", במגילת העצמאות הישראלית לצד ההכרזה מושם דגש על אופיה של המדינה הצעירה וצורת פעילותה העתידית.
ניתן לראות את הדמיון גם בגוף ההצהרה של שתי המגילות:
{| class="wikitable"
! חלק!! הכרזת העצמאות של ארצות הברית !! מגילת העצמאות של ישראל
|-
| אמיתות || אנו סבורים שאמיתות אלה ברורות מאליהן, שהרי כל בני האדם נבראו שווים, ובוראם העניק להם זכויות שאין ליטול מהם, ביניהן: חיים, חירות והחתירה אחר האושר || בארץ־ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל־אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| נימוק הזכות הטבעית || "ובכל פעם שצורת ממשל כלשהי הופכת הרסנית ביחס לזכויות אלה, הרי '''שזכותו''' של העם לשנותה או לבטלה...הרי זו '''זכותם''', ואף חובתם, להתנער מממשל מעין זה ולהעמיד שומרים חדשים על ביטחונם לעתיד לבוא" || "הכרזה זו של האומות המאוחדות '''בזכות''' העם היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה. זוהי '''זכותו הטבעית''' של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית"
|-
| צידוק עצמי ||"בכל אחד משלבי דיכוי אלה ביקשנו את תיקון המעוות בלשון של רוח שפלה ביותר...כמו כן לא זלזלנו ביחסינו כלפי אחינו הבריטיים. הזהרנו אותם מפעם לפעם מפני הניסיונות של בית המחוקקים שלהם לפרוש עלינו שלטון בלתי מוצדק...חייבים אנו, אפוא, להשלים עם ההכרח, שגרם לנו להודיע על פרידתנו..." || במלחמת העולם השנייה תרם היישוב העברי בארץ את מלוא חלקו למאבק האומות השוחרות חירות ושלום נגד כוחות הרשע הנאצי, ובדם חייליו ובמאמצו המלחמתי קנה לו את הזכות להימנות עם העמים מייסדי ברית האומות המאוחדות
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| גוף ההכרזה || "'''לפיכך''', אנו '''נציגי ארצות הברית של אמריקה''', '''נאספנו''' בקונגרס הכללי, ואנו פונים אל השופט העליון של כל באי עולם ומבקשים ממנו שיראה את צדקת כוונותינו, ומצהירים '''ומכריזים''' חגיגית בשמם, ועל דעת תושביהן הטובים של המושבות, כי מושבות אלה הינן, ואף חייבות להיות על פי דין, '''מדינות חופשיות ועצמאיות'''..." || "'''לפיכך''' '''נתכנסנו''', אנו חברי מועצת העם, '''נציגי היישוב העברי והתנועה הציונית''', ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ־ישראל, ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו '''מכריזים''' בזאת על הקמת '''מדינה יהודית בארץ־ישראל''', היא מדינת ישראל."
|-
| חתימה ||"'''ולקיום הכרזה זו''', תוך '''ביטחון''' איתן בחסותה של '''ההשגחה העליונה''', אנו מתחייבים באורח הדדי, זה בפני זה, בחיינו, בנכסינו ובכבודנו." || "מתוך '''ביטחון''' '''בצור ישראל''' הננו חותמים בחתימת ידינו '''לעדות על הכרזה זו'''"
|}
==חותמי המגילה==
[[תמונה:MegilatAtsmaut.JPG|שמאל|ממוזער|250px|גרסה חגיגית של המגילה, שהוכנה לכבוד [[יום העצמאות]] הארבעים של מדינת ישראל]]
שלושים ושבעה חותמי מגילת העצמאות היו חברי [[מועצת העם]]. 25 מהם חתמו על המגילה בטקס הכרזת המדינה ו־12 מחברי המועצה, שלא יכלו להגיע מירושלים הנצורה לטקס, הוסיפו את חתימותיהם מאוחר יותר.
{|
|-
|valign=top width=50%|
* [[דוד בן-גוריון]]
* [[דניאל אוסטר]]
* [[מרדכי בנטוב]]
* [[יצחק בן-צבי|יצחק בן צבי]]
* [[אליהו ברלין]]
* [[פרץ ברנשטיין|פרץ (פריץ) ברנשטיין]]
* וולף [[זאב גולד]]
* [[מאיר גרבובסקי]]
* [[יצחק גרינבוים]]
* [[אברהם גרנובסקי]]
* [[אליהו דובקין]]
* [[מאיר וילנר]]
* [[זרח ורהפטיג]]
* [[הרצל רוזנבלום|הרצל ורדי]]
* [[רחל כהן-כגן|רחל כהן]]
* [[קלמן כהנא]]
* [[סעדיה כובשי]]
* [[יצחק מאיר לוין]]
* [[מאיר דוד לוינשטיין]]
|valign=top width=50%|
* [[צבי לוריא]]
* [[גולדה מאירסון]]
* [[נחום ניר-רפאלקס]]
* [[צבי סגל]]
* [[יהודה לייב פישמן מימון|יהודה ליב הכהן פישמן]]
* [[דוד צבי פנקס]]
* [[אהרן ציזלינג]]
* [[משה קולודני]]
* [[אליעזר קפלן]]
* [[אברהם קצנלסון]]
* [[פנחס רוזן|פליכס רוזנבליט]]
* [[דוד רמז]]
* [[ברל רפטור]]
* [[מרדכי שטנר]]
* [[בן-ציון שטרנברג]]
* [[בכור-שלום שטרית]]
* [[חיים משה שפירא|משה שפירא]]
* [[משה שרת|משה שרתוק]].
|}
בולט בהיעדרו מרשימת חותמי המגילה שמו של [[חיים ויצמן]], נשיא [[מועצת העם]] ולאחר מכן נשיאה הראשון של מדינת ישראל. ניתן להבחין בטור הראשון של החותמים כי המקום בין אליהו דובקין ומאיר וילנר, בו אמור היה ויצמן לחתום לפי סדר אלפביתי, נותר ריק. לתעלומה זו שני הסברים מתחרים. הסבר אחד מצביע על ראשון חותמי המגילה, דוד בן-גוריון, שחתימתו חורגת מהסדר האלפביתי. לפי גרסה זו מחה ויצמן על החריגה מסדר החתימה ולא הסכים לחתום. לשיטתו לא צריכה הייתה להיות חריגה שכזו, אך אם נעשתה, הרי שכנשיא המדינה שמו שלו צריך היה להיות בראש החותמים. גרסה שניה טוענת שבן-גוריון, יריבו הפוליטי של ויצמן, מנע ממנו לחתום על המגילה, שחתימתה נעשתה בזמן בו שהה ויצמן בארצות הברית.<ref>שי חורב, '''מגילת העצמאות של מדינת ישראל והאישים החתומים עליה''', דוכיפת הוצאה לאור, חיפה, 2006, עמ' 37</ref>
==מעמדה המשפטי של מגילת העצמאות - בעבר ובהווה==
האם לעקרונותיה של מגילת העצמאות תוקף חוקי מחייב? כבר בשנת [[1948]] קבע [[בית המשפט הגבוה לצדק]] ב[http://www.nevo.co.il/Psika_word/elyon/4800010.pdf בג"ץ 10/48] '''זיו נ. גוברניק''', פ"ד א, עמ' 85, כי המדובר במסמך המבטא את "חזון העם" ואת "האני מאמין" שלו, אך אין לו כל תוקף של ממש אל מול חוק או אף פקודה מנדטורית המתנגשים עמו.
ב[[פסק דין|פסיקה]] מאוחרת יותר השתמש בית המשפט העליון בעקרונות אלו ל[[פרשנות (משפט)|פרשנות]] החוק. דוגמה לכך היא פס"ד [[קול העם]]:
בשנת [[1953]] פרסם עיתון "[[הארץ]]" ידיעה לפיה מדינת ישראל עומדת להעמיד 200 אלף חיילים לרשותה של [[ארצות הברית]] להילחם ב[[מלחמת קוריאה]]. הידיעה הייתה משוללת יסוד, והממשלה הכחישה אותה, ואולם בינתיים שימשה הידיעה בסיס למאמר ביקורת חריף בעיתון "[[קול העם]]", שהיה ביטאונה של [[המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מפלגה היסטורית)|המפלגה הקומוניסטית הישראלית]]. במאמר נכתב, בין היתר, שהממשלה מחרחרת מלחמה "ומספסרת בדם הנוער הישראלי". שר הפנים, [[ישראל רוקח]], החליט לסגור את העיתון ל-15 ימים, וזאת מתוך שימוש בסמכותו לפי פקודת העיתונות המנדטורית "להפסיק את פעולתו של עיתון אם התפרסם בו דבר העלול לסכן את שלום הציבור". העיתון עתר ל[[בית המשפט הגבוה לצדק|בג"ץ]] בטענה שנפגע [[חופש הביטוי]]. השופט [[שמעון אגרנט]] קיבל את העתירה בהתבססו על הכרזת העצמאות, וכתב:
{{ציטוט|תוכן=מערכת חוקים לפיהם הוקמו ופועלים המוסדות הפוליטיים בישראל, מעידה כי אכן זוהי מדינה שיסודותיה [[דמוקרטיה|דמוקרטיים]]. כמו כן הדברים שהוצהרו בהכרזת העצמאות - ובפרט בדבר השתתת המדינה 'על יסודות החירות' והבטחת חופש המצפון - פירושם, כי ישראל היא מדינה השוחרת חופש. אמנם, ההכרזה אין בה משום [[חוקה|חוק קונסטיטוציוני]] הפוסק הלכה למעשה בדבר קיום פקודות וחוקים שונים או ביטולם', אך במידה שהיא 'מבטאת את חזון העם ואת האני המאמין שלו'… מחובתנו לשים את ליבנו לדברים שהוצהרו בה, בשעה שאנו באים לפרש ולתת מובן לחוקי המדינה לרבות הוראות חוק שהותקנו בתקופת המנדט ואומצו על ידי המדינה, לאחר הקמתה, דרך הצינור של סעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948: הלא זו [[אקסיומה|אכסיומה]] ידועה, שאת המשפט של עם יש ללמוד באספקלריה של מערכת החיים הלאומיים שלו…".|מקור=}}
פסיקה זו, המשתמשת במגילת העצמאות ככלי פרשני ראשון במעלה, אושרה לאחר מכן על ידי בית המשפט העליון פעמים רבות.
קישור מפורש בין חוקי מדינת ישראל ובין מגילת העצמאות נעשה ב[[חוק יסוד|חוקי היסוד]] העוסקים בזכויות האדם - [[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]] ו[[חוק יסוד: חופש העיסוק]]. הסעיף הראשון בכל אחד משני חוקי יסוד אלה, שכותרתו "עקרונות יסוד", קובע: "זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל".
אחר חקיקת חוקי יסוד אלו בתחילת שנות התשעים, שונה לחלוטין מעמדה המשפטי של המגילה, והיא הפכה לאבן יסוד במה שכונה [[המהפכה החוקתית]].
שינוי זה ביטא השופט [[דב לוין]], בבג"ץ 726/94, 878 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' שר האוצר:
{{ציטוט|תוכן=הצהרת מבוא זו שבחוקי היסוד הנ"ל לא לתפארת המליצה נחקקה עלי ספר, אלא היא באה לבטא, והפעם לא כמשאלת לב וכ'אני מאמין' מופשט, כי מגילת העצמאות הייתה לעקרון יסוד חוקתי, מחייב. מטרת חוקי היסוד אף היא הוגדרה ברורות ובתוקף משפטי חוקתי כבאה 'לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית' ... אמנם כן, כפי שהוסבר לעיל, ראה בית-משפט זה מימים ראשונים להנחות עצמו בעקרונות ובערכים של מגילת העצמאות כמקור לפרשנות החוק, כיתד שניתן להצמיד אליו זכויות יסוד מוגנות. באו חוקי יסוד אלה והביאו לשינוי דרמטי במעמדה של מגילת העצמאות, בכך שאינה עוד רק מקור לפרשנות, אלא היא עצמה הייתה למקור עצמאי לזכויות אדם, שהרי נעמיד את המחוקק הישראלי בכוננו חוק יסוד בחזקת מי שאינו משחית מילותיו לריק ואינו מאחז עיניים, אלא מבקש ליתן בידי האזרח בישראל מגילת זכויות אזרח ברמה חוקתית על-חוקית".|מקור=}}
נשיא בית המשפט העליון [[אהרן ברק]] כתב:
{{ציטוט|תוכן=ההכרזה על הקמת מדינת ישראל" – או הכרזת (מגילת) העצמאות – נתקבלה בה' באייר תש"ח (14.5.1948). מעמדה המשפטי לא היה נקי מספיקות: הכול הסכימו כי 'היא מבטאת את חזון העם ואת ה'אני מאמין' שלו'. עם זאת, הדעה המקובלת הייתה כי "אין בה משום חוק קונסטיטוציוני הפוסק הלכה למעשה בדבר קיום פקודות וחוקים שונים או ביטולם".
האם בכל אלה חל שינוי לאור פסקת עקרונות-יסוד? התשובה היא בוודאי בחיוב. כיבודן של זכויות היסוד של האדם ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל הפכה לצו חוקתי. נמצא, כי לא רק שיש לעקרונותיה של הכרזת העצמאות תוקף משפטי, אלא שהחובה לכבד את זכויות היסוד ברוח עקרונותיה של הכרזת העצמאות הפכה לחובה חוקתית, שחוק "רגיל" אינו יכול לעמוד לעומתה. לפנינו אפוא שינוי מהותי במעמדה המשפטי של הכרזת העצמאות. עם זאת, היקף השינוי מותנה במודל שייבחר. על-פי המודל הפרשני השינוי הוא ניכר, אך לא מהפכני. על-פי מודל זה, הכרזת העצמאות לא הפכה מקור עצמאי לזכויות אדם. היא נשארה כשהייתה, ביטוי של 'מגילת ערכיה של האומה', אם כי משקלם של ערכים אלה עלה – שכן אין הם אך חלק מההלכה הפסוקה, אלא יש להם מעמד על-חוקי. על-פי המודל העצמאי, השינוי במעמדה של הכרזת העצמאות הוא דרמטי. היא הפכה – מאז הוכנסה פסקת עקרונות-יסוד לחוקי-היסוד – למקור עצמאי לזכויות אדם. על-פי גישה זו היא מהווה 'חוק קונסטיטוציוני הפוסק הלכה למעשה בדבר קיום פקודות וחוקים שונים או ביטולם'.|מקור= א' ברק, פרשנות במשפט, כרך שלישי, נבו הוצאה לאור, תשנ"ד, בעמ' 305}}
==לקריאה נוספת==
* [[צבי ברנזון]], '''מגילת העצמאות – חזון ומציאות''', 1988.
* {{המשפט החוקתי|א|עמ' 49-37}}
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיטקסט=מגילת העצמאות של מדינת ישראל}}
* [http://www.knesset.gov.il/docs/heb/megilat.htm מגילת העצמאות באתר הכנסת] - כולל הקלטה של הקראתה על ידי דוד בן-גוריון
* {{דבר|משה גורארי|גלגוליה של מגילת העצמאות|1958/04/24|03203}}
* [http://www.edu-negev.gov.il/goel/bet-yatziv/megila/ אתר לימודי על מגילת העצמאות]
* [http://www.engel-art.co.il/exhibitions.php?id=61 '''על החתום'''], תערוכה בנושא מגילת העצמאות באמנות הישראלית שנערכה בגלריה אנגל, מאי 2008
* [[אורית קמיר]], [http://sitemaker.umich.edu/Orit_Kamir/files/declaration.pdf ניתוח מגילת העצמאות וביקורת עליה] {{PDF}}
* יורם שחר, [http://www.tau.ac.il/tarbut/sadna/Yoram-Shahar/Yshachar2002-Teyotot.pdf הטיוטות המוקדמות של הכרזת העצמאות - חקירת כתיבתה של מגילת העצמאות], אתר אוניברסיטת תל אביב {{PDF}}
* יורם שחר, [http://www.tau.ac.il/tarbut/sadna/Yoram-Shahar/YoramShachar-HakrazatHa-Medina.pdf ישראל כמדינה דו־הורית: היישוב העברי והתנועה הציונית בהצהרת העצמאות], '''[[זמנים (כתב עת)|זמנים]]''' 98 {{PDF}}
* יזהר טל, [http://weblaw.haifa.ac.il/he/Journals/lawGov/Volume6B/%D7%9B%D7%A8%D7%9A%20%D7%95%282%29%20%D7%99%D7%96%D7%94%D7%A8%20%D7%98%D7%9C%20-%20%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%96%D7%AA%20%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA%20%E2%80%93%20%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%9F%20%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%20%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99.pdf הכרזת העצמאות -־ עיון היסטורי־פרשני]. '''[[משפט וממשל]]''' ו (2), תשס"ג
*יוסי גורביץ, [http://news.nana.co.il/Article/?ArticleID=373003&sid=126 בעקבות המגילה האבודה] - סקירה ביקורתית של מגילת העצמאות
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{היסטוריה של מדינת ישראל}}
[[קטגוריה:ישראל: היסטוריה]]
[[קטגוריה:ישראל: חוק ומשפט]]
[[קטגוריה:חותמי מגילת העצמאות|*]]
[[קטגוריה:יום העצמאות]]
[[קטגוריה:מסמכים משפטיים היסטוריים]]
[[en:Declaration of Independence (Israel)]]
[[cs:Deklarace nezávislosti (Izrael)]]
[[de:Israelische Unabhängigkeitserklärung]]
[[es:Declaración de independencia del Estado de Israel]]
[[fa:منشور استقلال اسرائیل]]
[[fr:Déclaration d'indépendance de l'État d'Israël]]
[[pl:Deklaracja Niepodległości Izraela]]
[[pt:Declaração de Independência do Estado de Israel]]
[[simple:Declaration of the Establishment of the State of Israel]]
[[sr:Декларација о проглашењу Државе Израел]]
[[yi:מגילת העצמאות]]
| |||