ברנרד ברוך – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
+
שורה 23:
ב-[[1916]] החל להיות יועצו של הנשיא וילסון. לאחר מכן מונה למועצת התעשיות המלחמתית (War Industries Board) שהקים וילסון בימי [[מלחמת העולם הראשונה]]. בתום המלחמה הוא התלווה לנשיא ב[[ועידת השלום בפריז (1919)]].
 
בין שתי מלחמות העולם הלכה ופחתה פעילותו בשוק ההון והוא אף מכר את מושבו הבורסאי ואת רוב אחזקותיו כדי שיוכל לשרת את הממשלה בלא ניגוד אינטרסים. בכל אופן נותרו בידו אחזקות שאותן מכר זמן קצר לפני המפולת הגדולה של [[1929]], מה שגרם לקונגרס להזמין אותו להופיע בפניו, בהאשמה שהוא ואילי הון אחרים (כולל [[ג'ווזף קנדי]]) עמדו מאחורי המפולת. [[הנרי פורד]] ה[[אנטישמי]] כתב על ברוך שהוא חבר ב[[קנוניה]] יהודית בינלאומית, אולם ההמולה שכונתה "ציד הדובים" ("bear hunt") נסתיימה בלא כלום. [[פרנקלין דלאנו רוזוולט|רוזוולט]] שב ומינה את ברוך ליועץ נשיאותי ב-[[1934]].
 
כיועצו של רוזוולט הוא השתתף בהגיית וביצוע ה"[[ניו דיל]]" בימי שלום, וכן עמד מאחורי מספר אמצעים כלכליים בימי [[מלחמת העולם השנייה]]. בין השאר ייעץ ליצור מאגרים של [[בדיל]] וגומי, ואף להשקיע במחקר ופיתוח של [[גומי סינתטי]], שכן מקורות המשאב החשוב היו רובם ככולם בידי [[מדינות הציר]]. כמו כן היה חבר בצוות שהביא להקמת ארגון [[האומות המאוחדות]]. ב-[[1946]] מונה על ידי הנשיא [[הארי טרומן|טרומן]] להיות נציגה של ארצות הברית בוועדה לאנרגיה אטומית של האו"ם (United Nations Atomic Energy Commission), לה הציע תוכנית מוקדמת לפיקוח ובקרה על הכח החדש שזה לא מכבר נוצר.