התקופה הפלאוליתית ביפן – הבדלי גרסאות

האיים היפניים היו, ככל הנראה, מחוברים ליבשת אסיה בתקופה זו או אחרת, בעיקר במשך התקופה הקרה ביותר בעידן הקרח, כאשר גובה פני הים ירד במידה ניכרת, ב-100 עד 120 מטרים. טענה זו מקובלת, אל אף היותה לא חפה מספקות, שכן מיצר קוריאה המפריד בין קוריאה לאיי יפן, ומיצר טסוגארו, המפריד בין האיים [[הונשו]] ו[[הוקאידו]], עומקם עומד על 140 מטרים בערך. נראה שהמיצרים התייבשו לעתים, ולעתים התמלאו, הכול בתלות מזג האוויר בתקופת הקרח.

 

 

כלי האבן היפניים המוקדמים ביותר, גרזנים וסכינים מסותתים מאבן, נמצאו באתר קאמי-טאקאמורי, שבחבל מיאגי, ותאריכם הוערך לשנת 500,000 לפנה"ס, אך מאוחר יותר התברר שהיו אלה זיופים שנשתלו במקום. רוב הכלים הפלאוליתים שנמצאו ביפן, שוייכו לשנת 35,000 לפנה"ס והלאה, עובדה שתומכת בדעה שההתיישבות הראשונה ביפן הייתה בערך בשנים אלו.

<br />מבנה השלד מצביע גם כן על מאפיינים דומים עם תושבים אחרים בישבת אסיה. מבנה הלסת שייך לקבוצת סאנדדונט, אליה משתייכות אוכלוסיות עתיקות שישבו בעיקר ב[[דרום מזרח אסיה]] (האכלוסיות שיושבות שם היום, משתייכות לקבוצת הסינודונט). מבנה הגולגולת נראה חזק יותר, עם עיניים שקועות יותר.

<br />נראה כי הילידים בני האיינו, היושבים בעיקר בהוקאידו, הם צאצאים של אוכלוסיות אלה, ויש להם מאפיינים אשר פעם נחשבו למאפיינים של תושבי אירופה, מערב אסיה, מרכז ודרום אסיה וצפון אפריקה, אך היום הם משתייכים לקבוצת האוכלוסיות הפלאוליתית הקדומות.

 

== ארכאולוגיה יפנית בתקופה הפלאוליתית ==