טחנות הרוח בקינדרדייק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
nieuw->nieuwe |
|||
שורה 20:
משטחי ה[[כבול]] במערבה של הולנד יושבו החל ב[[המאה ה-11|מאה ה-11]], ובאותה עת החל ייבושו של פולדר אלבלאסרווארד. בתחילת [[המאה ה-12]] כבר הקיף סכר נמוך את שטח הפולדר למעט בצידו המערבי, וב-[[1320]] הושלמה הקפתו של הפולדר כולו. שני הנחלים שחצו את הפולדר - אלבלאס (Alblas) וחיסן (Giessen) תועלו לשני האגנים "דה נדרווארד" (De Nederwaard - "השטח התחתון" ''מפה: "3", "5"'') ו"דה אוברווארד" (De Overwaard - "השטח העילי", ''מפה: "4", "6"'') בהתאמה.
ב-[[1277]] הוקם "וועד המיים המחוזי של אלבלאסרווארד" (Hoogheemsraadschap van den Alblasserwaard) שעליו הוטלה האחריות לתחזוקת הסכרים באלבלאסרווארד. ב-[[1365]] אושרה חפירת "תעלת הניקוז הגדולה" (Grote Waterschap) לניקוזו של האוברווארד אל נהר לק שמצפון לו, ו-4 שנים לאחר מכן החלו העבודות להקמתה של "תעלת הניקוז החדשה" (
מספר הצפות קשות בשנת [[1726]] הביאו את הנהלת האזור להקים סידרה של שמונה טחנות ראשיות לאורך כל אחד משתי התעלות אשר ישאבו את המים מהפולדר ו-43 טחנות משניות אשר יעבירו אותם הלאה אל מאגרים ואל הנהרות הסמוכים. למרות מספר שיפורים ותוספות למערך במשך המאה ה-18, השיטה הוכיחה את עצמה כבלתי יעילה בשל כך שגובה מי הנהרות היה גבוה מידי מכדי שניתן יהיה להזרים אליהם את המים העודפים.
החל במחצית השנייה של [[המאה ה-19]] הוחלפו טחנות הרוח בתחנות שאיבה. הטחנות יצאו מכלל שימוש וחלקן נהרס. רק ב[[מלחמת העולם השנייה]] כאשר היה מחסור ב[[סולר]] שנדרש להפעלת תחנות השאיבה הממוכנות שבו הטחנות לפעול, ועם תום המלחמה הופסקה פעילותן שוב.
==האתר==
| |||