דין הדם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
EmausBot (שיחה | תרומות)
מ r2.6.4) (בוט משנה: et:Ius sanguinis
Atzemach (שיחה | תרומות)
מחיקת פסקאות הרלוונטיות לערך "דין הקרקע"
שורה 2:
 
[[המשפט הרומי]] היה מבוסס על דין הדם עד [[המאה השלישית]], כאשר ניתנה אזרחות לכל האנשים החופשיים ברחבי [[האימפריה הרומית]] ובכך נעשה מעבר לדין הקרקע (פרט לעבדים, נשים וילדים). ב[[ימי הביניים]] נסוג דין הקרקע ושב דין הדם, אך עם היווצרות המדינות המודרניות ובמיוחד לאחר [[המהפכה הצרפתית]] ו[[המהפכה האמריקאית]] זכה דין הקרקע לפופולריות מחודשת ובמדינות רבות התקבל במקום דין הדם, אך לרוב לצידו.
 
דין הקרקע יונק את סמכותו המוסרית מה[[הומניזם]] בעוד שדין הדם מבוסס על הפילוסופיה ה[[דטרמיניזם|דטרמיניסטית]]. [[מונטסקייה]], מחסידי זכות הדם, המחיש את דעתו בספר "רוח החוקים" ([[1748]]) בזו הלשון: "דין הקרקע הוא עיוות שנובע מהאמונה שסיח שבא לעולם בין פרות הוא עגל." השקפה זו מבדילה בין אנשים ממוצאיים שונים כמו בין מיני בעלי חיים שונים.
 
התשתית המוסרית של דין הקרקע נוסחה על ידי [[פטריק הנרי]], [[בנג'מין פרנקלין]] ו[[ג'ורג' וושינגטון]] שהצהירו ב[[פילדלפיה]] ב-[[1775]]: "דין הקרקע הוא הכבוד הניתן לכל גבר שחי, עובד ומשלם את מיסיו במושבות שלנו, להתקבל כאזרח בעל זכויות מלאות, שתהיה לו הזכות להביע את דעתו ולהשתתף בכל ההחלטות הנוגעות לו, בלי הבדל במוצאו, אמונתו או עושרו." גם הצהרה זו הבדילה בין גברים משלמי מיסים ובין עניים, נשים, ילדים, עבדים ואינדיאנים, שלא נכללו בין הזכאים לאותן זכויות.
 
בתקופה המודרנית טוהר דין הדם שימש אידאולוגיות קיצוניות, גזעניות, דוגמת [[גרמניה הנאצית]] ובנות בריתה האירופאיות, אולם גם מדינות דוגמת [[ארצות הברית]] עשו שימוש בדין הדם כשקבעו מכסות הגירה אליהן לפי הרכב אוכלוסייה מסוים. לעומת הדוגלים בדין הדם, מדינות דוגמת צרפת הרפובליקנית עשו שימוש בלבדי בדין הקרקע והתעלמו לחלוטין מקיומם של ציבורים אתניים. כאמור, במרבית המדינות מקובל להשתמש בשתי הדרכים, עם דגשים תואמים לצרכים המיוחדים של המדינות השונות.
 
מדינות רבות, בהן האזרחות נקבעת בעיקר לפי דין הקרקע, חוקקו חוקים המעודדים מהגרים, שיצאו מהן, לשוב אל המולדת הישנה, הם או צאצאיהם, על בסיס דין הדם.
 
== ראו גם ==