תחרותיות (רגש) – הבדלי גרסאות

יצר התחרותיות הטבוע באדם, הוא זה שמסייע לו, בין השאר, להתמודד עם קשיים לאורך הדרך, עם כשלונות ספוראדיים ועם אינסטינקטים מזדמנים לפרוש. לעתים, היא זו שדוחפת את המתמודד לנטרל את המתמודדים האחרים, בדרכים כשרות ובלתי-כשירות, בחזקת "לא משנאת המן, אלא מאהבת מרדכי" והיא זו שמקנה לרגע הניצחון או ההפסד את הערך המוסף, שמרוממם את אותו הרגע לרמות הגבוהות ביותר. ▼

רוצה לומר, תחרותיות, ככלל, הינה גורם בריא וחיובי במשוואת התחרות - כל עוד היא תחומה בגבולות הפרופורציונליים המתאימים. שכן, תחרותיות מוגזמת תביא, בדרך כלל, לשחיקת המתמודדים (פיזית ו/או מנטלית-רגשית) ולא פחות מצער - לקטיעת האווירה הספורטיבית, תרתי משמע.▼

זאת ועוד, מתוקף כך, וכאן טמון מסר חשוב לקורא, תחרותיות הינה אלמנט שניתן לשליטה ו/או ריסון. מסר זה הינו קריטי בבואנו להתמודד עם אובר-תחרותיות, לאור העובדה כי תחרותיות טומנת בחובה פוטנציאל רב להרסנות. שכן, ברור ונהיר לכל כי אדם תחרותי מאד, עד לקיצוניות, באם יפסיד או ייכשל - אותו יצר התחרותיות יובילו לסף משבר - שאין לדעת כיצד יסתיים.▼