הבדלים בין גרסאות בדף "מהומות 1919 במצרים"

מ
אין תקציר עריכה
מ
# '''השפעת מלחמת העולם הראשונה על הכלכלה''': בשנותיה הראשונות של המלחמה הפסיד ענף הכותנה המצרי יותר מעשרים מיליון לירות. לאחר הירידה במחירי הכותנה חלה עלייה חדה, מ-38$ ל[[קנטר (מידה מצרית)|קנטר]]{{הערה|כ-45.02 קילוגרם}} בשנת 1916 ל-90$ לקנטר בשנת 1919<ref name="Badrrawi">Badrrawi, Malak, Political Violence in Egypt 1910-1925 (Surrey, 2000).</ref>. כתוצאה מכך החלו בעלי הקרקעות להסב את השטחים אשר שימשו לגידול [[חיטה]] לשטחי גידול כותנה. הייתה זו הסיבה העיקרית לצניחה באספקת המזון ולעלייה במחירי מוצרי המזון.
 
במקביל למחסור התגברה תופעת ה[[ספסרות]] בסחורות ובשירותים והנטל הכבד ביותר נפל על הפלאחים, על מעמד השכירים הנמוך ועל המובטלים. הממשלה ניסתה להתגבר על המחסור בחיטה ובדלק על ידי [[סובסידיה|סבסוד מחיריהם]]. גביית [[מס|מסי]] הקרקע על ידי הממשלה המצרית נדחתה בנובמבר 1915 ונערכו סידורים לכך שהממשלה המצרית תרכוש כותנה בשוק החופשי בשם הממשלה הבריטית<ref name="Berque">Berque, Jacques, Egypt Imperialism @ Revolution(London, 1972).</ref>. כמו כן, נאלצה כלכלת מצרים להסתגל לדרישות המלחמה; איכרים נדרשו לתת את יבוליהם ובהמותיהם לידי [[הצבא הבריטי]] ובניינים הוחרמו לצורכי הצבא. בשל המלחמה, נשכחו ענייני מנהליים והחלה [[שחיתות]] במנהל<ref name="Berque"/>. על אף שהכלכלה המצרית יצאה נשכרת מהמלחמה והיקפי מחזורי הכספים עלו, סבלו השכבות הנמוכות מתקופה רצופת קשיים. צמצום היבוא בשל המחסור בתובלה ימית, נוכחות הצבאות הזרים במצרים והירידה בהיצע החיטה ובגידולים חקלאיים אחרים שהומרו בגידול כותנה, הביאו להתפתחותה של [[אינפלציה]]{{הערה|שם=Hourani|Hourani, עמודים 396-397}}. [[מדד מחירים|מדד המחירים]] עלה מ-100 ב-[[1914]] לרמה של 211 ב-[[1918]] ול-312 ב-[[1920]]. הסובלים העיקריים ממצב זה היו ה[[פרולטריון]] העירוני והעובדים השכירים<ref>שארל עיסאווי, מצרים במהפכה, עיינות - הוצאה לאור, 1966, עמ' 29-30</ref>.
 
=== רקע חברתי ===
#:* '''משטר צבאי ''' - באותה עת, היו מרבית המשכילים המצרים מוטרדים יותר מענייני הכלכלה מאשר מההשלכות הפוליטיות של הצהרה זו. ההצהרה גרמה להרחבת הפער בין הממשלה המצרית ללאומנים. ב-[[2 בנובמבר]] [[1914]] הוכרז במצרים [[משטר צבאי]], לפיו נשאה בריטניה בנטל להגן על מצרים, בעוד המצרים התחייבו שלא לסייע לאויבי בריטניה במלחמה. בשלב זה לא הועלו פתרונות לבעיות פוליטיות שעלולות להיווצר, כתוצאה מהשפעת המשטר הצבאי על עתידה של מצרים. [2]
#:* '''בפני הבריטים עמדו שתי ברירות''' - האחת, לכלול את מצרים באימפריה הבריטית, השנייה לפנות את מצרים ולהכריז על עצמאותה. הוחלט על פתרון [[אד הוק]]: הכרזה על הפיכתה של מצרים לסולטנות והחלת הפרוטקטורט הבריטי עליה ב-[[14 בדצמבר]] [[1914]]. תנאי הפרוטקטורט השפילו את הלאומנים מצד אחד והיו מעורפלים ומפיחי תקווה באשר לעתידה של מצרים מצד שני. והתקווה באשר לעתידה של מצרים שניתנה כפיצוי על ההשפלות, לא תישכח במהרה.
# '''תלאות המלחמה''' - במהלך מלחמת העולם הראשונה הפכו הבריטים אגרסיביים יותר במאמציהם לשלוט על כל מצרים. בנוסף להכנסתם של פקידים אזרחיים רבים שניהלו את הבירוקרטיה, [3] עם עליית חשיבותה של מצרים כבסיס לפעולה במלחמה הועברו כוחות צבא רבים ששהו בערים הגדולות. המלחמה הובילה לעלייה באינפלציה וקשיים נוספים העיקו על האוכלוסייה המקומית<ref>Botman, עמוד 25</ref>{{הערה|שם=Hourani}}.
#:* '''הגיוס בכפייה''' - גדוד עבודה מצרי וגדודי גמלים לתעבורה נוסדו כדי להקים [[הרכבת בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה#'הרכבת הצבאית לארץ ישראל' (PMR) הבריטית|מערכת של רכבות בסיני]], לעזרת הבריטים במלחמה. האחראית על סיפוק העובדים הייתה ממשלת מצרים. הגיוס היה בתחילה על בסיס התנדבותי, אך בשל הדרישה הגוברת לכח אדם הוא הפך לגיוס בכפייה{{הערה|שם=Botman|Botman, עמוד 26}} . תוצאה משמעותית של נסיבות אלו היא שינוי בתפיסת עולמו של הפלאח המצרי. בקרב הפלאחים התפתחו כעס ומירמור על הגיוסים הכפויים למען מלך וצבא זרים, נגד הסולטאן העות'מאני שנתפס בעיניהם כח'ליף האסלאם. [4] כל אזור גיוס כונה "מרכז" ובו מספר "עמדות" שגייסו "מתנדבים". ישירות מעל ה"עמדה" היה "מאמור" ובראש צוות ה"מאמור" עמד "מדיר".2
#:* '''המחסור במזון''' - המלחמה הביאה עימה עלייה במחירי מוצרי המזון הבסיסיים,בשל שתי סיבות עיקריות: המרת השטחים שנועדו לעיבוד חיטה לשטחים לעיבוד כותנה, שהביאה למחסור במוצרי מזון בסיסיים והתגברות הביקוש מצד כוחות הצבא שחנו במצרים למוצרי מזון. המצרים חשו שהם עוברים מלחמה שלא קשורה ישירות אליהם והחלה מגמה של האשמת הבריטים במצב ובשל מצב המלחמה חלה אינפלציה ונגרם סבל לרוב האוכלוסייה{{הערה|שם=Hourani}}. כתוצאה מכך העמיקה העוינות בין הבריטים לבין המצרים כאשר כל צד ננעל בעמדה בלתי מתפשרת.3
#:* '''בעלי אינטרסים''' - מפיקי התועלת ממצב המלחמה שכנעו את המצרים להאמין שהבריטים אחראים לכל הסבל והשחיתות בעוד שבהכרזת הפרוטקטורט נמנעו הבריטים מלקחת אחריות על המינהל במצרים{{הערה|שם=Botman}}.
 
[[קובץ:Saad Zaghlul.jpg|ממוזער|שמאל|250px|סעד דע'לול, מנהיג מפלגת אל-ופד אלמצרי וממנהיגי המהומות. ב-1924 הפך לראש הממשלה הראשון לאחר קבלת העצמאות]]
# '''עליית הלאומנות בזמן הכיבוש הבריטי''' - במצרים החלה לקום עילית לאומנית בזמן הכיבוש הבריטי. בתי הספר הצרפתיים שפוזרו בכל רחבי מצרים פעלו בעקיפין להגברת השפעתם של רעיונות ליברליים. העילית הלאומנית במצרים הייתה מוגבלת בהגבלות חמורות. מנהיגיה לא יכלו לתפוס את המדיניות הבריטית שהותוותה בהתאם לאינטרסים הבריטים האמפריאליים. הלאומנות המצרית ראתה בבריטים, באריסטוקרטיה המצרית ובאינטליגנציה הסורית אויב פוטנציאלי.1 התפיסה החדשה של הלאומנים התבססה על האמונה, שהשגת עצמאות למצרים צריכה להיווצר מתוך העם המצרי במקום הנסיונות לשכנוע הכוחות הזרים בצידקתה של הדרישה המצרית. במהלך מלחמת העולם הראשונה, נבנתה ה[[תרבות פוליטית|תרבות הפוליטית]] של מצרים כתגובה לשני גורמים: כאשר נוצר מומנטום חדש לאקטיביזם, המאבק הלאומי חודש והתחזק. הגורם השני הוא הפגיעות החומריות כתוצאה מהמלחמה, שפגעו באוכלוסייה המצרית{{הערה|שם=Botman}}. הפוליטיקה הפכה לכלי בידם של המצרים להגשים את שאיפותיהם. אי האהדה למעמד הפרוטקטורט וההגבלות על הפעילות הפוליטית תחת המשטר הצבאי, הלהיבו את דעת הציבור המצרי שהייתה קיימת במצרים.
# '''עלייתו של סעד זע'לול''' - מנהיג מפלגת אל-ופד אלמצרי העתידה לקום, סעד זע'לול היה בנו של ראש כפר אמיד, שהפך למשפטן ומאוחר יותר כשר החינוך והיה ידוע כבעל יכולת מינהלית והתנהגות ישרה. בשנת 1906 הוא נשא לאשה את בתו של ראש הממשלה הפרו-בריטי וכך נכנס אל חוגי השלטון. באותה שנה הוא נתמנה לשר חינוך ולאחר מכן לתפקיד שר המשפטים עד שנת 1913. הוא היה אהוד על הנציב קרומר, שכינה אותו "השליט העתידי של מצרים"1, לאחר מכומכן הפך למנהיג האופוזיציהה[[אופוזיציה]] לממשלה המצרית הפרו-בריטית.4 והביע התנגדות להוספת כוח שלטוני לחל[[ח'דיבדיו]].
#:* '''המשלחת ("אל-ופד")''' - ב-[[13 בנובמבר]] [[1918]] נשלחהגיע סעד זע'לול אל בית הנציבות הבריטית בלוויית שלושה אישים מצרים נוספים כדי להביע את מחאתם על ההשפלות שמצרים סובלת בשל מעמד הפרוטקטורט. [6] בשיחתו עם הנציב וינגייט, דיבר סעד זע'לול ללאעל כלרצון היסוסהמשלחת עלבהנהגתו הענקתלהגיע עצמאותלועידת מלאההשלום בפריס ולדון שם בהענקת עצמאות למצרים. על אף שוינגייט נטה לתמוך בדרישה, סרבו הרשויות בבריטניה להכיר במשלחת כנציגת המצרים ולאפשר לה להגיע לפריס. אנשי אל-ופד הגיבו בפתיחת מסע תעמולה לשם השגת חתימות מבעלי ההשפעה מקרב בני מעמד הביניים והמעמד הגבוה במטרה להכשירם כנציגים הבלעדיים של העם המצרי. דע'לול צרף שני נציגים מקרב המפלגה הלאומית הוותיקה ונציגים מקרה הקהילה ה[[קופטים|קופטית]]{{הערה|שם=Hourani, עמוד 400|Hourani, עמוד 400}}. המצרים פרשו את הכרזת הבריטים על הפרוטקטורט כסידור זמני העתיד להשתנות לאחר המלחמה בהסכם בין מצרים ובריטניה{{הערה|שם=Botman}}.
# '''הלאומנות הטריטוריאלית''' - בתקופה שלאחר המלחמה עלתה הלאומנות הטריטוריאלית המצרית, אשר הושפעה משלושה גורמים: הגורם הראשון היה הרקע האידאולוגי של התנועה שהנהיגה את המהפכה, מפלגת אל-ופד. מייסדי אל-ופד דגלו בלאומנות טריטוריאלית על פי רעיונותיו של [[אחמד לוטפי א-סייד]]. הגורם השני העיקרי היה תוצאות מלחמת העולם הראשונה ותבוסת האימפריה העת'מאנית שגרמה למצרים בלית ברירה לפתח תפיסותתפיסה לאומנית טריטוריאלית, השונה מרעיונות הלאום הפאן-ערבי והפאן אסלאמי שהופיעו בשטחי האימפריה העות'מאנית לפני מלחמת העולם הראשונה. 3. הגורם השלישי היה אימוץ התפיסות של שלטון העם והזכות להגדרה עצמית שנפוצו לאחר מלחמת העולם הראשונה. במסגרת זו השפיעו המהפכה ברוסיה בשנת 1917, בשל האופי המהפכני שיש ברעיונות הסוציאליזם שלה1, והצהרת [[14 הנקודות של וילסון]],7 שנטעה תקווה לעצמאות הלאומים השונים בעולם שלאחר המלחמה.
# '''הממשלה המצרית''' - השילוב של המשטר הצבאי ומעמד הפרוטקטורט נתן בידי השלטונות הצבאיים הבריטים את כל סמכויות החקיקה והביצוע במצרים, בעוד תפקיד ממשלת מצרים היה לאפשר לבריטים לשלוט ולעשות את המוטל עליהם במסגרת המאמץ המלחמתי. לאחר המלחמה, שימש כראש הממשלה רשדי פאשה, יריבו של סעד זע'לול. אולם בעוד מפלגת אל-ופד ובראשה סעד זע'לול צוברת כוח פוליטי ורוכשת לעצמה יותר תומכים, נחלשה ממשלת מצרים וירדה ממעמדה, עד להתפטרות ראש הממשלה{{הערה|שם=Hourani, עמוד 400}}.
 
==מפלגת אל-ופד==
55,339

עריכות