אין אדם מוציא דבריו לבטלה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 1:
הכלל '''אין אדם מוציא דבריו לבטלה''' הוא כלל האומר כי כאשר אומר דברים שמשמעותם היא [[חלות|החלת]] חלות מסויימת אך דבריו אינם יכולים להתקיים, עלינו להניח שהוא מתכוין לדבר דומה, כי אין אדם מוציא דברים מפהמפיו לבטלה ללא כל תועלת.
==דוגמאות==
על פי [[ערכין (יהדות)|ערכין]], יכול אדם לחייב את עצמו סכום כסף בכך שהוא מטיל על עצמו לשלם את "ערכו" של אדם לבית המקדש, לפי הסכומים שקצבה התורה. נחלקו החכמים מה ההלכה באדם המעריך תינוק שבוא בן פחות מחודש, שאין לו ערך על פי התורה. לפי [[רבי מאיר]], למרות שאין לו ערך על פי מצוות ערכין. יש להסיק כי הוא מתכוין לחייב את עצמו לשלם לבית המקדש את שוויו המשפטי של הערך, כפי שהוא שווה בשוק להמכר כ[[עבד]]. אך שאר החכמים חלוקים על דבריו{{הערה|ערכין ה א}}.