בור (אב נזיקין) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
קיפי, סה"כ תקלדה תמימה
שורה 27:
העיסוק החז"לי בדין נזקי בור נגע בכמה מקומות בשאלת הבעלות על המפגע. מצד אחד, ההלכה היא שלעולם אין מחייבים אדם על נזקי ממון שאירעו בתוך שטח פרטי השייך לו. אך מאידך, ההלכה המקובלת בשאר נזקי ממון היא שהאחריות על הנזקים נובעת מהבעלות של האדם על גורם הנזק, ולמשל במקרה שאדם [[הפקר|הפקיר]] את בהמתו, שוב לא יתחייב על הנזקים שהיא עושה. מצירוף ההנחות הללו עולה בעיה בנוגע לחיוב על נזקי בור, כי מי שחופר בור בשטח פרטי שלו – הרי הוא פטור על כל נזק שמתרחש שם, ואילו מי שחופר בור ברשות הרבים – הרי הבור אינו בבעלותו ולכאורה הוא לא נושא באחריות על נזקיו.
 
בצפיתרבפתירת פרדוקס זה נחלקו התנאים: לפי [[רבי ישמעאל]] התורה חייבה בתשלומים גם אדם שחפר בור ברשות הרבים, ולמרות ששטח הבור אינו שלו, או אדם שחפר ברשותו ועשה פתח לרשותו הפונה לרשות הרבים, כללו של דבר: כל שהציב תקלה בפני רשות הרבים - חייבה התורה, גם אם מעשית אינו בעליו של המפגע. לפי רבי עקיבא התורה חייבה על בור ברשות היחיד, באופן שלאחר שחפר את הבור הפקיר את רושתו ולא את הבור, כך שהבור הוא מעשית ברשות הרבים אך המפגע הוא שלו - של החופר.
 
למחלוקת זו ישנה שני פרשנויות אמוראיות, הנחלקים באיזה משני האופנים קיימת הסכמה בין שני התנאים, ובאיזה ישנה מחלוקת.