ג'ואקינו רוסיני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הפעיל הגנה על ג'ואקינו רוסיני: גוגל דודל ([edit=autoconfirmed] (פוקעת 07:48, 1 במרץ 2012 (UTC)) [move=autoconfirmed] (פוקעת 07:48, 1 במרץ 2012 (UTC))) |
מ הגהה |
||
שורה 4:
[[29 בפברואר]] [[1792]], [[פזארו]] - [[13 בנובמבר]] [[1868]], [[פאסי]], ב[[צרפת]]) היה [[מלחין]] [[איטליה|איטלקי]].
רוסיני נולד להורים מוזיקליים
בשנים שלאחר מכן כתב רוסיני אופרות רבות, אשר לא נתפרסמו במיוחד. האופרה ''Tankred'', אותה הלחין בשנת 1813 הייתה להצלחתו הראשונה. הוא המשיך בהלחנת אופרות לבתי אופרה [[איטליה|איטלקיים]], ובשנת 1815 מונה למנהלם של שני בתי האופרה של [[נפולי]]. חוזה ההעסקה שלו חייב לכתוב אופרה אחת מדי שנה לכל אחד מבתי האופרה, אך לא מנע ממנו לעבוד עבור ערים אחרות.
שורה 12:
ב-[[1829]] הלחין רוסיני את "[[וילהלם טל (אופרה)|וילהלם טל]]", האופרה האחרונה שכתב. בסך הכול הותיר אחריו במהלך שני עשורים, 39 אופרות שונות. בפרק זמן זה קנה לעצמו שם של אומן ה[[אופרה בופה]] (האופרה הקומית), אף שכתב גם אופרות רציניות. בשנת [[1830]] איבד את משרותיו הרשמיות, לאחר שמלך צרפת נאלץ לוותר על כיסאו בעקבות [[מהפכת יולי]]. באמצעות פנייה לרשויות, הצליח רוסיני להבטיח לעצמו קצבה לכל החיים.
רוסיני היה ידוע כנהנתן ואוהב חיים, וחלק מפרסומו קשור לפן הגסטרונומי
בשנים 1836 עד [[1848]] פעל רוסיני בבולוניה כמנהל בית הספר למוזיקה. הוא המשיך להלחין, אך הקדיש עצמו עתה למוזיקה הדתית והקאמרית. בשנים אלו גם נשא את אשתו השנייה, הצרפתייה אולימפ פליסייה, לה היה נשוי עד מותו. בשל חוסר שקט פוליטי בבולוניה, נמלט ב-1848 ל[[פירנצה]]. ב-1855 שב לפריז, ובה בילה את שארית חייו.
|