הבדלים בין גרסאות בדף "מהומות 1919 במצרים"

עריכה
מ (←‏מהומות 1919: תקלדה)
(עריכה)
# '''פרוץ מלחמת העולם הראשונה''' - יום לאחר הכרזת המלחמה של בריטניה על [[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]] ב-[[5 באוגוסט]] [[1914]] פרסמה הממשלה המצרית, תחת לחץ בריטי, הצהרה על התחייבותה של בריטניה להגן על מצרים מפני אויבים ובה נאסר על המצרים לכונן קשרים כלכליים ומסחריים עם המדינות האויבות לבריטניה. כן הוטל על המצרים להגיש כל עזרה אפשרית לבריטניה.
#:* '''משטר צבאי ''' - באותה עת, היו מרבית המשכילים המצרים מוטרדים יותר מענייני הכלכלה מאשר מההשלכות הפוליטיות של הצהרה זו. ההצהרה גרמה להרחבת הפער בין הממשלה המצרית ללאומנים. ב-[[2 בנובמבר]] [[1914]] הוכרז במצרים [[משטר צבאי]], לפיו נשאה בריטניה בנטל להגן על מצרים, בעוד המצרים התחייבו שלא לסייע לאויבי בריטניה במלחמה. בשלב זה לא הועלו פתרונות לבעיות פוליטיות שעלולות להיווצר, כתוצאה מהשפעת המשטר הצבאי על עתידה של מצרים.
#:* '''בפני הבריטים עמדו שתי ברירות''' - האחת, לכלול את מצרים באימפריה הבריטית, השנייה לפנות את מצרים ולהכריז על עצמאותה. הוחלט על פתרון [[אד הוק]]: הכרזה על הפיכתה של מצרים לסולטנות והחלת הפרוטקטורט הבריטי עליה ב-[[14 בדצמבר]] [[1914]]. תנאי הפרוטקטורט השפילו את הלאומנים מצד אחד והיו מעורפלים ומפיחי תקווה באשר לעתידה של מצרים מצד שני. והתקווההתקווה באשר לעתידה של מצרים שניתנה כפיצוי על ההשפלות, לא תישכחנשכחה במהרהוהמשיכה לפעם בלבבות המצרים לאורך ל שנות המאבק לעצמאותם.
# '''תלאות המלחמה''' - במהלך מלחמת העולם הראשונה הפכו הבריטים אגרסיביים יותר במאמציהם לשלוט על כל מצרים. בנוסף להכנסתם של פקידים אזרחיים רבים שניהלו את הבירוקרטיה, עם עליית חשיבותה של מצרים כבסיס לפעולה במלחמה הועברו כוחות צבא רבים ששהו בערים הגדולות. המלחמה הובילה לעלייה באינפלציה וקשיים נוספים העיקו על האוכלוסייה המקומית<ref>Botman, עמוד 25</ref>{{הערה|שם=Hourani}}.
#:* '''הגיוס בכפייה''' - גדוד עבודה מצרי וגדודי גמלים לתעבורה נוסדו כדי להקים [[הרכבת בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה#'הרכבת הצבאית לארץ ישראל' (PMR) הבריטית|מערכת של רכבות בסיני]], לעזרת הבריטים במלחמה. האחראית על סיפוקאספקת העובדים הייתה ממשלת מצרים. הגיוס היה בתחילה על בסיס התנדבותי, אך בשל הדרישה הגוברת לכח אדם הוא הפך לגיוס בכפייה{{הערה|שם=Botman|Botman, עמוד 26}} . תוצאה משמעותית של נסיבות אלו היא שינוי בתפיסת עולמו של הפלאח המצרי. בקרב הפלאחים התפתחו כעס ומירמור על הגיוסים הכפויים למען מלך וצבא זרים, נגד הסולטאן העות'מאני שנתפס בעיניהם כח'ליף האסלאם.
#:* '''המחסור במזון''' - המלחמה הביאה עימה עלייה במחירי מוצרי המזון הבסיסיים,בשל שתי סיבות עיקריות: המרת השטחים שנועדו לעיבוד חיטה לשטחים לעיבוד כותנה, שהביאה למחסור במוצרי מזון בסיסיים והתגברות הביקוש מצד כוחות הצבא שחנו במצרים למוצרי מזון. המצרים חשו שהם עוברים מלחמה שלא קשורה ישירות אליהם והחלה מגמה של האשמת הבריטים במצב ובשל מצב המלחמה חלה אינפלציה ונגרם סבל לרוב האוכלוסייה{{הערה|שם=Hourani}}. כתוצאה מכך העמיקה העוינות בין הבריטים לבין המצרים כאשר כל צד ננעל בעמדה בלתי מתפשרת.
#:* '''בעלי אינטרסים''' - מפיקי התועלת ממצב המלחמה שכנעו את המצרים להאמין שהבריטים אחראים לכל הסבל והשחיתות בעוד שבהכרזת הפרוטקטורט נמנעו הבריטים מלקחת אחריות על המינהל במצרים{{הערה|שם=Botman}}.