האנתולוגיה היוונית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 26:
כדי להבין עד כמה אנו חבים לו תודה, מספיק להשוות בין האנתולוגיה שלו לבין זו של העורך הבא, הנזיר מקסימוס פְּלָאנוּדֶס (Μάξιμος Πλανούδης, 1320), אשר לא רק עיוות את האנתולוגיה של קפאלאס לבלי הכר בגלל ההשמטות הרבות, אלא עוד כיער אותה בתוספות מפרי עטו. בכל זאת, יש להכיר לו תודה על כך ששימר את המכתמים על יצירות אמנות, אשר נשמטו כפי הנראה שלא בכוונה מן העותק היחיד של קפאלאס שהגיע לידינו.
האנתולוגיה בגרסתו של פלאנודס, בשבעה כרכים, היתה הגרסה המוכרת היחידה של האנתולוגיה בתקופת ה[[רנסאנס]], שהקימה לתחייה את העניין בספרות הקלאסית. היא ראתה אור לראשונה ב[[פירנצה]] ב-[[1494]] בעריכת המלומד היווני [[יאנוס לסקריס]]. במשך מאות שנים היתה זו הגרסה הזמינה היחידה: "האנתולוגיה הפלטינית", העותק היחיד שנותר מן האנתולוגיה כפי שהתקין אותה קפאלאס, התגלתה בספרייה הפלטינית ב[[היידלברג]] רק ב-[[1606]] על ידי סלמאסיוס,
הוצאה מדעית וביקורתית ראשונה יצאה לראונה לאור בין השנים [[1794]] ו-[[1814]] בעריכת פרידריך יאקובס, בשלושה-עשר כרכים, ולאחר מכן בהדורה נוחה יותר הכוללת שלושה כרכים בלבד. הוצאה מפורטת יותר היא זו של דיבנר (Dübner), בין [[1864]] ל-[[1872]], הכוללת את האנתולוגיה הפלטינית, את המכתמים מן האנתולוגיה של פלאנודס שאינם כלולים באנתולוגיה הפלטינית, נספח ובו קטעים ממקורות אחרים וכן הערות רבות ממקורות שונים, תרגומים מילוליים ל[[לטינית]] מאת מחברים שונים ותרגום שקול ללטינית מאת ההולנדי [[גרוטיוס]]. מהדורה מצוינת של האנתולוגיה בגרסת פלאנודס (ראו תמונה) היא זו של ון בוס וון לנפ (1795 - 1822).
==הערות שוליים==
<references />
[[קטגוריה:ספרות והיסטוריוגרפיה ביוון העתיקה]][[קטגוריה:ספרות העולם הקלאסי]]
| |||