ניהול איכות כוללני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קט'
B770 (שיחה | תרומות)
מ הגהה, תקלדה
שורה 16:
תהליך ה-TQM מורכב מ-4 שלבים, ששמותיהם ביפנית:
* '''קאיזן''' - מתרכז בשיפור תהליכי מתמיד, כדי להפוך את התהליך ל'''שקוף''', '''ניתן לחזרה''' ו'''ניתן למדידה'''.
* '''אטארימה הינשיצו''' - מתרכז בהשפעות לא מוחשיות על תהליכים ועל דרכיםובדרכים למטב ולהפחית השפעות אלו.
* '''קאנסיי''' - שיפור המוצר באמצעות ניתוח הדרכים בהן המשתמש עושה בו שימוש במוצר מביא לשיפור המוצר עצמו.
* '''מיריוקוטקי הינשיו''' - מרחיב את עניין ההנהלה מעבר למוצר המיידי.
<br>
שורה 23:
# יצירת מחויבות ההנהלה להנהגת איכות כוללת.
# הנחלת תרבות האיכות בארגון בידי ההנהלה וכלל העובדים.
# הדרכת עובדיםהעובד במקום העבודה ונתינתועידוד אפשרותהעובד להפכםליזום ליוזמי השיפוריםשיפורים.
# עידוד עבודת צוות.
# שיפור מתמיד של תהליכים בארגון.
שורה 32:
 
==ההבדל בין השיטה לשיטות קודמות==
*'''רמת מעורבתהמעורבות של העובדים בארגון''' – בעבר הייתה תפיסה כי כל אחד אחראי לביצוע מטלותיו. בתפיסה החדשה כל עובד אמור לדעת מהם יעדי הארגון וכיצד הוא יכול להשפיע על השגתם.
*'''איסוף נתונים וניתוחם''' – לפי השיטה החדשה נדרש שינוי בתרבות הארגון שכן ארגונים המסתפקים ברמת איכות כוללת מדגישים רק את "השורה התחתונה" של הנתונים הכמותיים – [[רווח]] ועמידה ב[[תקציב]] ולא מנתחים נתונים שיכולים למנוע כישלון ושחזור הצלחות כגון עלויות סמויות ויעילות ניהול.
*'''גיוס משאבי הארגון לתמיכה באיכות''' – לפי השיטה החדשה יש לאתגר את העובדים כל הזמן, לעודד אותם לחדש ולהתמודד עם הבעיות ולתגמל אותם. בהתבסס על הנחת יסוד האומרת תפקידשתפקיד העובד הוא לא רק לעשות את עבודתו אלא לשפר את איכותה כל הזמןבהתמדה.
*'''שלילת שביעות רצון עצמית''' – הגישה החדשה מניחה כי שביעות רצון פירושה קפיאה על השמרים.
 
==TQM בייצור==
[[אבטחת איכות]] תוך שימוש בכלים [[סטטיסטיקה|סטטיסטיים]] היא כלי מפתח בארגוני יצורייצור. שיטת ה-TQM מתחילה בדרך כלל בדגימה אקראית מהמוצר. הדגימה נבחנת בפרמטרים החשובים למשתמשי הייצורהמוצר, וכלכאשר כל כישלון בבחינה זו מבודד. מדידות משניות של תהליך הייצור נבנות, והסיבות לתקלה מתוקנות. מתקיים מעקב אחר ה[[התפלגות|התפלגויות הסטטיסטיות]] של מדדים חשובים. כאשר המדדים של חלק מסוים גולשים ל'רצועת הטעות' המוגדרת מראש, התהליך מתוקן. נהוג להגדיר את 'רצועת הטעות' בצורה רחבה יותר מאשר 'רצועת הכשל', כך שתהליך היצור יתוקן לפני התהוות תקלות.
 
רישום המדדים חשוב לא רק לצורך הגדרת טווחי מדידה, אלא גם כדי לדעת אילו תקלות גרמו להגדרתם. כך, תיקונים גדולים יותר יכולים להיות מוחלפים מאוחר יותר (בעת תכנון מחדש של המוצר, לדוגמה), ללא אובדן איכות. לאחר פרק זמן מסוים, שבו פועלת שיטת ה-TQM, חלקים מתוכננים מחדש פעמים רבות כך שגדלים בעייתיים מפסיקים להתקיים או הופכים לפחות בעייתיים.