מונית שירות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 7:
 
==בישראל==
ב-[[1948]], בתקופת [[מלחמת העצמאות]], שרר מחסור בכלי תחבורה ציבוריים, עקב העמדת מספר גדול של אוטובוסים לרשות הצבא. הביקוש הגובר עורר נהגי מוניות בת"אבתל-אביב להציע שירותי הסעות בשעות העומס תמורת תשלום של 40 עד 50 מיל לנסיעה. המתחרים החדשים גרמו לעימותים רבים עם חברת האוטובוסים "דן"<ref>ליטל לוין, [http://www.haaretz.co.il/opinions/today-before/1.1562727 היום לפני 53 שנה / "דן" נלחמת במוניות השירות בתל אביב], "הארץ" 10.11.2011</ref>
 
במהלך [[שנות החמישים]] גדל מספר מוניות השירות בת"אבתל-אביב. בתחילה תמך [[משרד התחבורה]] בסוג תחבורה יחודי זה, שעמד על מאות בודדות של כלי רכב, והעניק לו גושפנקא רשמית, עוד לפני שנמצא הסדר מתאים להפעלתו, אולם אינפלציה בהענקת רשיונות הפכה את הסדר מוניות השירות למטרד תחבורתי. דו"ח של המשטרה[[משטרת ישראל]] מיולי [[1959]] חשף שבמרחב תל אביב פועלותפעלו כ-20002,000 מוניות, רובן מוניות "שירות". רוב המוניות פועלותפעלו מחוץ לחוק.<ref>יאיר קוטלר, "רוב המוניות בתל אביב פועלות בניגוד לחוק", "הארץ", 28.7.1959</ref>
 
בדצמבר [[1994]] פרסם המפקח על התעבורה ב[[משרד התחבורה]] כללים להסדרת פעילות מוניות שירות על פיהם יינתנו רישיונות הפעלה לקוי מוניות שירות שפעלו באופן רציף בין 1987-1994. כמו כן, לא יינתנו רישיונות בקוים בהם יש [[אוטובוסים בישראל|אוטובוסים]] בתדירות בינונית או גבוהה ובאזורים עירוניים צפופי תנועה.
 
באפריל [[1999,]] הוחלט שלא להענות יותר לבקשות להכשיר קוים שהתקיימו בעבר ונקבע שרישיונות לקוי שירות למוניות יוענקו רק ב[[מכרז]]. לגבי אזורים בהם פועלים קוי אוטובוסים בתדירות גבוהה או בינונית ואזורים צפופי תנועה נקבע שיינתנו רישיונות למוניות שירות רק אם לא יפגעו ברווחי חברת האוטובוסים, לא יוסיפו לצפיפות התנועה ויתנו שירות ברמה העולה על זאת הניתנת על ידי האוטובוסים. במרץ 2005 חוקק תיקון 64 לפקודת התעבורה המסדיר את פעילות מוניות השירות בישראל. עתירות ל[[בג"ץ]] כנגד החוק נדחו על ידי בית המשפט{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/06/530/001/T12/06001530.t12.htm בג"ץ 8179/05]}}.
 
קווי מוניות השירות בישראל מקבלים אישור של [[משרד התחבורה]] ואינם ניתנים לשינוי ללא אישור מתאים. כדי להילחם בתופעת נהגי מוניות שירות בלתי מורשים, המכונים לעתים בלשון גנאי בכינוי "חאפרים", הקצה משרד התחבורה בשנת [[2005]] דוגמאות וצבעים ייעודיים לכל חברת מוניות שירות הפועלת ברישיון.