מונית שירות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 7:
 
==בישראל==
ב-[[1948]], בתקופת [[מלחמת העצמאות]], שרר מחסור בכלי תחבורה ציבוריים, עקב העמדת מספר גדול של אוטובוסים לרשות הצבא. הביקוש הגובר עורר נהגי מוניות בתל-אביב להציע שירותי הסעות בשעות העומס תמורת תשלום של 40 עד 50 מיל לנסיעה. המתחרים החדשים גרמו לעימותים רבים עם חברת האוטובוסים "דן".<ref>ליטל לוין, [http://www.haaretz.co.il/opinions/today-before/1.1562727 היום לפני 53 שנה / "דן" נלחמת במוניות השירות בתל אביב], "הארץ" 10.11.2011</ref>
 
במהלך [[שנות החמישים]] גדל מספר מוניות השירות בתל-אביב. בתחילה תמך [[משרד התחבורה]] בסוג תחבורה יחודי זה, שעמד על מאות בודדות של כלי רכב, והעניק לו גושפנקאהכרה רשמית, עוד לפני שנמצא הסדר מתאים להפעלתו, אולם אינפלציה בהענקת רשיונות הפכה את הסדר מוניות השירות למטרד תחבורתי. דו"ח של [[משטרת ישראל]] מיולי [[1959]] חשף שבמרחב תל אביב פעלו כ-2,000 מוניות, רובן מוניות "שירות". רוב המוניות פעלו מחוץ לחוק.<ref>יאיר קוטלר, "רוב המוניות בתל אביב פועלות בניגוד לחוק", "הארץ", 28.7.1959</ref>
 
בדצמבר [[1994]] פרסם המפקח על התעבורה ב[[משרד התחבורה]] כללים להסדרת פעילות מוניות שירות על פיהם יינתנו רישיונות הפעלה לקוי מוניות שירות שפעלו באופן רציף בין 1987-1994. כמו כן, לא יינתנו רישיונות בקוים בהם יש [[אוטובוסים בישראל|אוטובוסים]] בתדירות בינונית או גבוהה ובאזורים עירוניים צפופי תנועה.