מחיינו (כתב עת) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
. |
הרחבה |
||
שורה 2:
[[קובץ:Mechayeyinu.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|לוגו '''מחיינו''', במספר גליונות]]
'''מחיינו''' היה כתב העת של גדוד העבודה.
מערכת העיתון נדדה מאתר לאתר, ועורכיה התחלפו מעת לעת. הגליון הראשון ראה אור במחנה פלוגת גדוד העבודה בראס אל-עין ליד ה[[מושבה]] [[פתח תקווה]] ב[[ג' בתמוז]] [[תרפ"א]] [[1921]].
מגליון 11, ראה "מחיינו" אור ביישוב שהקימה פלוגת גדוד העבודה ליד מעיין חרוד ועורכו היה יצחק שווייגר-דמיאל. לאחר הפילוג בגדוד העבודה בקיץ [[תרפ"ג]] [[1923]], עברה המערכת ל[[תל יוסף]]. מאדר א' [[תרפ"ד]] [[1924]], נמצאה המערכת בפלוגת גדוד העבודה ב[[ירושלים]] עד כסלו [[תרפ"ו]]; ובחלק מפרק זמן זה נערך על ידי אליעזר כנעני, חבר תל יוסף ששהה בירושלים, ואחר כף על ידי זאב און, אף הוא מתל יוסף.▼
▲מגליון 11, ראה "מחיינו" אור ביישוב שהקימה פלוגת גדוד העבודה ליד מעיין חרוד ועורכו היה יצחק שווייגר-דמיאל. לאחר הפילוג בגדוד העבודה בקיץ [[תרפ"ג]] [[1923]], עברה המערכת ל[[תל יוסף]]. מאדר א' [[תרפ"ד]] [[1924]], נמצאה המערכת בפלוגת גדוד העבודה ב[[ירושלים]] עד כסלו [[תרפ"ו]]; ובחלק מפרק זמן זה נערך על ידי אליעזר כנעני, חבר תל יוסף ששהה בירושלים, ואחר כף על ידי זאב און, אף הוא מתל יוסף. מספר חוברות ראו אור בפלוגת גדוד העבודה ב[[תל אביב]]. בשנת תרפ"ו, שנערכו על ידי [[דוד הורביץ]]. לאחר מכן נדדה המערכת לירושלים, ושוב חזרה לתל יוסף. ב[[תרפ"ז]] [[1917]], התפלג גדוד העבודה לשני פלגים "השמאל" ו"הימין". בשני הפלגים הוציאו גליונות "מחיינו" במקביל. הגליונות שראו אור באותה תקופה, עד להתאחדותו של שארית גדוד העבודה עם [[הקיבוץ המאוחד]] בקיץ תרפ"ט 1929, נערכו על ידי אליעזר כנעני ואחרים.
"מחיינו" היה במה מעמיקה לבירור שאלות רעיוניות ומעשיות רבות שחברי גדוד העבודה התלבטו בהן מאז הקמתו ב[[י"א באלול]] [[תר"ף]], [[25 בספטמבר]] [[1920]]. אירועי [[מלחמת העולם הראשונה]], [[הצהרת בלפור]] והמהפכות ברוסיה ב-1917, העלו לסדר היום הציבורי מחשבות חדשות על אידאולוגיה, כגון השתפנות, הקבוצה, ה[[סוציאליזם]], ה[[קומוניזם]] וה[[ציונות]], ועל מהות הסדר החברתי הרצוי לאורן בחברה היהודית החדשה שתבנה בארץ ישראל.▼
▲"מחיינו" היה במה מעמיקה לבירור שאלות רעיוניות ומעשיות רבות שחברי גדוד העבודה התלבטו בהן מאז הקמתו ב[[י"א באלול]] [[תר"ף]], [[25 בספטמבר]] [[1920]]. אירועי [[מלחמת העולם הראשונה]], [[הצהרת בלפור]] [[המהפכה הרוסית (1917)|והמהפכות ברוסיה ב-1917]], העלו לסדר היום הציבורי מחשבות חדשות על [[אידאולוגיה|אידאולוגיות]] ויישומן, כגון השתפנות, הקבוצה, ה[[סוציאליזם]], ה[[קומוניזם]] וה[[ציונות]], ועל מהות הסדר החברתי הרצוי לאורן בחברה היהודית החדשה שתבנה בארץ ישראל.
"מחחינו" ראה אור במהדורה חדשה בשנות ה-70, על ידי מרדכי דינבורג ומאיר בוכסויילר מ"המכון הביבליוגרפי" של הקיבוץ המאוחד ב[[אפעל]], וזאת, למען שימור החומרים החשובים שבו. אולם העורכים לא הצליחו לאתר ולהביא בו את כל הגליונות.
[[קטגוריה:כתבי עת]]
| |||