טומאת זב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 26:
*לאחר יציאת הזרע מגוף האדם, האדם נחלש, וממילא שוב יש לתלות את יציאת הזיבה ב"חולי", שהוא אחד משבעה הדרים שבהם בודקים את הזב ותולים בהם את הזיבה. - הסבר המובא ב[[ר"ש]], ודיעה זו גם מובאת במסכת נזיר (ס"ו) בפירוש רש"י ותוספות כדעתו של [[רב פפא]], ולפי פירוש התוספות בנזיר, ההסבר אינו מספק נימוק מה הוא ההבדל בין יהודי לגר, שהרי בשניהם קיימת חולשה זו, מסקנת הגמרא היא שמדובר ב"גזירת הכתוב" (ראו בקטע הבא).
 
לפי הסבר מסויים של הר"ש משאנץ, חולשה זו אינה פוטרת את הזב מכיון שהנוזל שיצא ממנו אינו "זיבה", (בשונה מההסבר הקודם המסביר כי מדובר ב[[נוזל זרע]] ולא בנוזל זיבה), אלא שמדובר באונס. הוא מביא את הכלל של [[רב הונא]]{{הערה|{{בבלי|נידה|לה|א}}.}} שראיה ראשונה מטמאה אפילו באונס, ומסיק שתלייה זו דווקא לאחר שנזקק לטומאה,
 
*[[גזירת הכתוב]]: לפי מסקנת התלמוד ב[[מסכת נזיר]], כפי פירוש התוספות, מדובר בגזירת הכתוב כפי המפורש בברייתא: נאמר בתורה {{ציטוטון|וְהָיָה לִפְנוֹת עֶרֶב יִרְחַץ בַּמָּיִם}}{{הערה|דברים כג יב}} - כלומר - גם לאחר שפנה היום, יש להמתין עד הערב ולאחר מכן בעל הקרי יכול לטבול גם אם ראה בנתיים זיבה, רבי יוסי שמצמצם את הזמן שניתן לתלות את הזיבה בקרי לומד זאת מהפסוק הקודם בו נאמר {{ציטוטון|כִּי יִהְיֶה בְךָ אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה טָהוֹר מִקְּרֵה לָיְלָה}}, כלומר זמן הקרי נמשך רק לילה אחת ולא שניים.