טומאת זב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 25:
*לאחר יציאת [[נוזל זרע]] מגוף האדם, יוצא גם זרע גרוע שאינו יוצא יחד עם הזרע עצמו, ולכן יתכן שהנוזל שיצא אינו זיבה אלא המשך של [[נוזל זרע|נוזל הזרע]] שיצא באותה יממה. - הסבר ה[[רמב"ם]].
 
לפי הסברוהסברם של ה[[ר"ש משאנץ]]{{הערה|שם=רש}} ופירוש רש"י לנזיר{{הערה|שמקובל שחיברו ה[[ריב"ן]]}}, דווקא בראיה ראשונה של הזב, אנו אומרים כן, אך לאחר שכבר "נזקק לזיבה", והוא כבר חלה במחלת הזיבה, הגיוני יותר לומר שהזיבה קשורה למחלתו ולא לקרי שראה באותו יום{{הערה|לפי דבריו זה הוא פירוש רב פפא במסכת נזיר "איידי חולשא הוא דחזי", כלומר לכן בנזקק לטומאה אין תצולים את הראיה בקרי, כי מסתבר לומר שחולשת הזיבה גמרה לו את הראייה}}, ולכן גם קובעת המשנה כי {{ציטוטון|גר שראה קרי ונתגייר - מיד הוא מיטמא בזיבה}}, כי גרותו של גר נחשבת כמחלה המחלשת את הגוף וגורמת לזיבה מפני ש"דואג בקבלת המצוות"{{הערה|ובכך הוא מסביר את הדיון בין רבא לרב פפא במסכת נזיר, {{ציטוטון|אמר לו רבא והתנן גר שנתגייר מטמא מיד בזיבה א"ל אין לך חולי גדול מזה".}}.}}.
 
*לאחר יציאת הזרע מגוף האדם, האדם נחלש, וממילא שוב יש לתלות את יציאת הזיבה ב"חולי", שהוא אחד משבעה הדרים שבהם בודקים את הזב ותולים בהם את הזיבה. - הסבר המובא ב[[ר"ש]], ודיעה זו גם מובאת במסכת נזיר (ס"ו) בפירוש רש"י ותוספות כדעתו של [[רב פפא]], ולפי פירוש התוספות בנזיר, ההסבר אינו מספק נימוק מה הוא ההבדל בין יהודי לגר, שהרי בשניהם קיימת חולשה זו, מסקנת הגמרא היא שמדובר ב"גזירת הכתוב" (ראו בקטע הבא).