מחיינו (כתב עת) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה+הסרת בעבודה מתמשכת |
עריכה |
||
שורה 3:
[[קובץ:Mechayeyinu 2.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|'''מחיינו''', גליון נ"ג (53)]]
'''מחיינו''' היה [[כתב עת|כתב העת]] של [[גדוד העבודה]].
==תוכן, עורכים ומשתתפים, הפקה==
"מחיינו" היה במה מעמיקה לבירור שאלות רעיוניות ומעשיות רבות שחברי גדוד העבודה התלבטו בהן מאז הקמתו ב[[י"א באלול]] [[תר"ף]], [[25 בספטמבר]] [[1920]]. אירועי [[מלחמת העולם הראשונה]], [[הצהרת בלפור]] [[המהפכה הרוסית (1917)|והמהפכות ברוסיה ב-1917]], העלו לסדר היום הציבורי מחשבות חדשות על [[אידאולוגיה|אידאולוגיות]] ויישומן, כגון השתפנות, הקבוצה, ה[[סוציאליזם]], ה[[קומוניזם]] וה[[ציונות]], ועל מהות הסדר החברתי הרצוי לאורן בחברה היהודית החדשה שתבנה בארץ ישראל.
השתתפו בכתיבתו בכתיבה יזומה או שהובאו מדבריהם רבים מחברי גדוד העבודה ומנהיגות [[תנועת העבודה]], אנשי [[העלייה השנייה]] ו[[העלייה השלישית|השלישית]], אשר פעלו ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]], בהם יהודה אלמוג, [[יוסף טרומפלדור]] [[יהודה ארז]], [[שלמה לויטין]], [[חנוך רוכל]], [[מניה שוחט]], [[ישראל שוחט]], [[שלמה לביא]], דוד הורוביץ, [[הלל דן]], [[לבש טרנופולר]], [[נחום בנארי]], [[פנחס שניאורסון]],[[מנחם אלקינד]] ו[[יצחק שדה|יצחק לנדוברג-שדה]].▼
מערכת העיתון נדדה מאתר לאתר, ועורכיה התחלפו מעת לעת. הגליון הראשון ראה אור במחנה פלוגת גדוד העבודה בראס אל-עין ליד ה[[מושבה]] [[פתח תקווה]] ב[[ג' בתמוז]] [[תרפ"א]] [[1921]]. מנהיגה של הפלוגה היה [[יהודה אלמוג|יהודה קופלביץ-אלמוג]]. במקביל, באותם ימים ראה אור כתב העת [[הסולל (כתב עת)|הסולל]], שעורכיו ישבו בפלוגת גדוד העבודה ב[[מגדל]].
מגליון 11, ראה "מחיינו" אור ביישוב החדש, הקיבוץ שהקימה פלוגת גדוד העבודה ליד [[מעיין חרוד]] ונקרא [[עין חרוד]]; עורכו אז היה יצחק שווייגר-דמיאל. כשלושים גליונות ראו אור בעין חרוד, עד הגליון שראה אור ב[[ז' בשבט]] [[תרפ"ג]] [[1923]].
לאחר הפילוג בגדוד העבודה בקיץ תרפ"ג 1923, עברה המערכת ל[[תל יוסף]]. מאדר א' [[תרפ"ד]] [[1924]], נמצאה המערכת בפלוגת גדוד העבודה ב[[ירושלים]] עד כסלו [[תרפ"ו]] [[1926]]; ובחלק מפרק זמן זה נערך על ידי אליעזר כנעני, חבר תל יוסף ששהה בירושלים, ואחר כף על ידי זאב און, אף הוא מתל יוסף. מספר חוברות ראו אור בפלוגת גדוד העבודה ב[[תל אביב]]
▲השתתפו בכתיבתו בכתיבה יזומה או שהובאו מדבריהם רבים מחברי גדוד העבודה ומנהיגות [[תנועת העבודה]], אנשי [[העלייה השנייה]] ו[[העלייה השלישית|השלישית]], אשר פעלו ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]], בהם יהודה אלמוג, [[יוסף טרומפלדור]] [[יהודה ארז]], [[שלמה לויטין]], [[חנוך רוכל]], [[מניה שוחט]], [[ישראל שוחט]], [[שלמה לביא]], דוד הורוביץ, [[הלל דן]], [[לבש טרנופולר]], [[נחום בנארי]], [[פנחס שניאורסון]],[[מנחם אלקינד]] ו[[יצחק שדה|יצחק לנדוברג-שדה]].
רוב גליונות "מחיינו" נכתבו בכתב יד בעט ודיו, ושוכפלו באמצעות [[הקטוגרף]]; ובשל כך צבען של האותיות היה כחול-סגול.
==מהדורה מדעית==
"מחיינו" ראה אור במהדורה חדשה בשלושה כרכים ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20]], על ידי מרדכי דינבורג ומאיר בוכסויילר מ"המכון הביבליוגרפי" של הוצאת הקיבוץ המאוחד ב[[אפעל]], וזאת, למען שימור החומרים החשובים שבו. אולם העורכים לא הצליחו לאתר ולהביא בו את כל הגליונות שראו אור במרוצת השנים. רבים מהכותבים השתמשו בשמות עט, ולאחר כשנות דור עמלו המהדירים על פיענוחם של השמות.
==לקריאה נוספת==
| |||