תת-אדום – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תוספות |
←צילום בתת-אדום: תוספות |
||
שורה 22:
* תת-אדום רחוק (FIR) או ביניים (IIR): {{כ}}15–1000 מיקרון.
==
===תת אדום בינוני ורחוק: "צילום חום"===
תמונה בתת אדום מעל 3 מיקרון שונה לחלוטין מתמונת אור נראה או תת-אדום קרוב. הסיבה המרכזית היא שמרבית הקרינה מגיעה מפליטה עצמית של העצמים, ולא מהחזרת אור הסביבה (בתנאי סביבה רגילים). על פי [[חוק פלאנק]] ככל שעצם חם יותר הוא יפלוט קרינה רבה יותר, ועל פי [[חוק ההסחה של וין]] מרבית הקרינה תהיה באורך גל קצר יותר. בקירוב, עוצמת הקרינה מתכונתית לטמפרטורת העצם. לכן תמונה באורכי גל כאלו נקראת גם תמונת חום, וגלאים הפועלים בתחום נקראים גם גלאי חום.
פליטה עצמית תלויה כאמור בטמפרטורת החומר אך גם בתכונות החומר ופני השטח שלו. את התכונות הללו מכמתים בגודל שנקרא [[אמיסיביות]], התלוי באורך הגל, טמפרטורת העצם ופני השטח שלו (גם ברמת הליטוש).
הטמפרטורה שנצפית בגלאי היא סכום הפליטה העצמית של העצם והחזרה של קרינת הסביבה מהעצם (חוק זה נכון תמיד).
בנוסחה: הטמפרטורה הנראית, שמתכונתית לסך עוצמת הקרינה הנפלטת ומוחזרת מן הגוף, היא
:<math>T_{tot}=\varepsilon T +(1-\varepsilon)T_{env}</math>,
כאשר <math>\varepsilon</math> היא האמיסיביות, <math>T</math> היא טמפרטורת העצם ו-<math>T_{env}</math> היא טמפרטורת הסביבה.
עבור מרבית העצמים הטבעיים, וגם עבור עצמים מלאכותיים (מלבד משטחים מלוטשים) האמיסיביות קרובה מאוד ל-1 (לרוב מעל 0.9) ולכן התמונה ברובה מורכבת מפליטה עצמית, כפי שנכתב למעלה.
יש לשים לב: תופעה זו נכונה בטמפרטורות הנפוצות בעולם, שהן החל מכמה מאות מעלות מתחת לאפס צלסיוס ועד כמה מאות מעלות צלסיוס. בכמה מאות מעלות גם אינפרה אדום קרוב יורכב ברובו מתמונת פליטה עצמית.
===תת-אדום קרוב===
תמונת תת-אדום קרוב מורכבת ברובה מהחזרת אור הסביבה מעצמים, כי הפליטה העצמית של עצמים בטמפרטורת החדר נמוכה מאוד ביחס למקורות תאורה: ביום השמש; בלילה הירח, אור כוכבים ואורות מלאכותיים. תמונת תת-אדום קרוב לכן תהיה שונה לחלוטין מתמונת תת-אדום רחוק שהיא תמונת חום.
==בטבע==
| |||