ניאגויה בסאראב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏שלטונו: הגהה
מ ←‏שלטונו: תקלדה
שורה 23:
ניאגויה גדל והתחנך בביתו של קראיובסקו, קיבל הכשרה בשפות ובאמנויות ואף נסע לארצות זרות, ביקר במדינות ב[[מרכז אירופה]] וב{{ה|אימפריה העות'מאנית}}. ב-[[28 בינואר]] [[1501]] התמנה ל[[פוסטלניק]], בדצמבר, באותה שנה, קודם לפוסטלניק גדול וכיהן בתפקיד זה עד [[19 ביוני]] [[1509]]. ב-[[24 באפריל]] 1509 התמנה ל[[קומיס (תואר אצולה)|קומיס]] גדול וכיהן במשרה זו עד [[28 בנובמבר]] [[1911]].
 
הבויארים של [[קראיובה]], משפחת קראיובסקו, היו רבי השפעה ותפסו תפקידים נכבדים בחצר השליט. השליט שקדם לנאגויהלניאגויה, [[ולאד החמישי (הצעיר)]] קידם את גיסו לתפקיד בכיר, מעל בני משפחת קראיובסקו וכך נוצר סכסוך בינו ובין משפחה רבת השפעה זו. השליט התחיל לחשוש שניאגויה מפתח שאיפות לתפיסת כס השלטון, לכן התחיל ללחוץ את משפחת קראיובסקו. בני קראיובסקו חצו את ה[[דנובה]] דרומה ופנו בבקשת עזרה למושל העות'מאני שקידם את ולאד לשלטון. המושל העות'מאני יצא עם צבאו ועם לוחמי משפחת קראיובסקו אל [[בוקרשט]], שם, בפרוור [[וקרשט]] נערך קרב שבו נוצח ולאד ונלקח בשבי. בהוראת המושל העות'מאני נערף ולאד וניאגויה עלה לכס השלטון.
 
בתקופת שלטונו של ניאגויה בסאראב נסיכות ולאכיה לא ניהלה מלחמות, המסחר והאומנויות התפתחו, נבנו כנסיות רבות ובמיוחד ראוייה לציון הקתדרלה שנבנתה ב[[קורטיה דה ארג'ש]], היפה בכנסיות ולאכיה, שסביבה צמחה [[הבנאי מנולה (בלדה)|האגדה על הבנאי מנולה]].