כד המוזה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-<references /> +{{הערות שוליים}})
מאין תקציר עריכה
שורה 13:
"'''כד המוזה'''" הוא כינויו של [[כד]] מסוג [[ליקיטוס]] (lekythos) המיוחס לצייר המכונה "[[צייר אכילס]]" (Achilles Painter) ומתוארך למחצית [[המאה ה-5 לפנה"ס]] ב[[אטיקה]], [[יוון]].
 
הכד מתאר שתי דמויות. האחת היא דמות המתוארת ישובה על סלע ומנגנת ב[[קיתרה]] (kithara), כלי מיתר דמוי [[נבל]] קטן. הסביבה מסומלת באמצעות קו מצויר, המתאר נוף ובאמצעות טקסט המזהה את המקום כ"[[הליקון (הר)|הר הליקון]]". לרגליה מופיעה [[ציפור]] , שעל פי זיהוי [[איקונוגרפיה|איקונוגרפי]] ייתכן והוא [[זמיר]]. מול דמות זו ניצבת דמות נשית נוספת. היא לבושה ב[[הימטיון]] אדום וכבד. בין שתי הדמויות מופיע הטקסט ב[[יוונית]]: יפה הוא אקסיופייתס בן אלקימכוס" ( Axiopeithes kalos Alkimachouׂ).
 
מחקר [[תולדות האמנות]] זיהה את הדמות המנגנת כ[[מוזה]]. היו שהציעו את [[קליאו]] או את [[אראטו]]. סברה אחרת מזהה אותה כ[[קאליופה]], אימו של [[אורפאוס]]. הנסיון לזהות את הדמות הנשית השנייה הוא קשה יותר. נטייה מחקרית מצטברת מנסה לזהות דמות זו כ[[סאפפו]], המשוררת הידועה. הזיהוי נשען הן על המסורת האיקונוגרפית המתארת את סאפפו לצד מוזה, ומתוך השוואה לתיאורים אחרים שלה. יחד עם זאת אין שום ודאות בזיהוי זה. <ref>לנושא זה ראו: דובב, לאה, "'''שישה מבטים על ציור-מוזיקה'''", מוסד ביאליק, ירושלים, 2003, עמ' 59-62.</ref> [[מיכאל אבי יונה]] טוען כי הדימוי של האישה המנגנת מצביע על שינוי בייצוגן של נשים בתקופה הזו כדמויות עצמאיות.<ref>אבי יונה, מיכאל, "'''תולדות האמנות הקלאסית'''", מוסד ביאליק, ירושלים, 2004, עמ' 138</ref>
 
הנגינה בקירתה ובכלי מיתר נתפשה בתרבות היוונית כביטוי לבהירות ולשאיפה ל[[הרמוניה]] [[אפולו|אפולונית]]נית. חלק מן החוקרים מצאו קשר בין מוטיב הנגינה לבין הופעתו על גבי כד אבל כנסיון לחבר את החיים והמוות על ידי המוזיקה. [[טילמן זיבאס]] (seebass) אף טען כי יחס זה מבוטא גם בשימוש ברקע הלבן הריק, אשר מהווה "צירוף של מוזיקה ודממה" המקבילים "למרחב מלא ולמרחב הריק, לחיים ולמוות"<ref>ראו: דובב, לאה, "'''שישה מבטים על ציור-מוזיקה'''", מוסד ביאליק, ירושלים, 2003, עמ' 58-59.</ref>
 
==הערות שוליים==