אבחון וטיפול באמצעות מנדלה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Nurit wolk (שיחה | תרומות)
Nurit wolk (שיחה | תרומות)
שורה 39:
 
כאשר מרכז המנדלה הוא מעגל אדום הוא, יכול ליצג סובייקט חי או חוויה נפשית אנושית ( ביצירות אמנות בתקופות הגותיות הנוצריות ב[[ימי הביניים]], המעגל הפנימי הופיע בדמות סובייקט חי כמו ילד [[נצרות|נוצרי]] , חיה או ציפור). בנוסף בגישה האלכימאית המעגל האדום כמרכז, מקביל למרכז "אבן החכמים", המופיעה כאבן פנינה אדומה. למרכז המנדלה יש הדגש ורטיקלי, שהוא יישור קוטבי של המנדלה, ואנלוגי לעצמי. יונג מתאר את המעגל החיצוני כגבול המגדיר של העצמי. הוא רומז שזה מושא לשינוי, להרחבה או לצמצום. אם המודעות לא עוברת דרך אינדיבידואציה, הגבול נתון לסיכונים של הלא מודע, שהוא כל מה, שמחוץ לאני. כאשר האדם מאבד את האבחנה בין הקוטב הפנימי לקוטב החיצוני, יכול להווצר, על פי יונג, אפקט בי- פולארי. אם המרכז הוא חדיר וניתן לעבור דרכו, לא תהיה הפרדה מובחנת בין פנימי לחיצוני ואז גורלו של האני יתבטא ביחסים סכיזואידים {{הערה|שם= Harms|Harms, D. (2011). The geometry of mandala. ''Jung Journal: Culture& Psych''. (5), 84-101}}
{{הערה|שם=פרי|פרי, ר. (2003). ''מעשה ביצירה: תהליך היצירה, מיתוסים ואגדות''. דביר. תל-אביב}}.[[קובץ:Illustarion circle of geometry.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ציור חופשי של ילדה בת- 4, המדגים את רעיון הרחבת הקווים במנדלה מעבר לגבולות התצורה הגאומטרית]]
 
===== [[גאומטריה]] =====