העולם הוא שטוח – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
איצגנט קומרה (שיחה | תרומות) |
איצגנט קומרה (שיחה | תרומות) |
||
שורה 40:
ב[[דצמבר]] [[1990]] נסע פרידמן ל[[ברלין]] כחבר במשלחת כתבים. חומת ברלין נפרצה שנה קודם לכן ב-9 ב[[נובמבר]] [[1989]]. החומה מנעה מהאנשים מהצד השני (המזרחי, הקומוניסטי) ליהנות מהחופש, או אפילו להציץ בו. נפילת החומה לטענת פרידמן, הייתה [[כדור שלג]] שהחל להתגלגל ולצבור עוצמה עד לשחרורם של כל העמים שהיו תחת שליטתה של האימפריה הסובייטית. היא שינתה את מאזן הכוחות לטובת הדמוקרטיה ולטובת השוק החופשי, הרחק מאותם קולות שקראו לשלטון רודני או ריכוזי. מרגע נפילת החומה גדל מספרן של המדינות שנשלטו מלמטה למעלה על ידי העם. כל מדינה שלא הייתה דמוקרטית זכתה ליחס של אלה הנמצאים ב"צד הלא נכון" של המתרס.
קריסתה של החומה הורגשה לא רק בברלין עצמה כי אם בכל קצווי תבל והפכה לאירוע ששיטח את העולם. טארון דאס עמד בראש התאחדות התעשיינים של הודו והרגיש את עוצמת הכוח של נפילת החומה גם בארצו שם הממשלה הטילה הגבלות ביורוקרטיה רבות וסחבת. נפילת החומה בברלין שיטחה והעלימה את החלופות לכלכלת השוק החופשי. היא שחררה את האנרגיות העצומות שהיו אצורות בגופם של מיליוני אנשים בהודו, בברזיל, בסין ובברית המועצות לשעבר. יותר מכך היא איפשרה לכולם לראות את העולם אחרת, כישות אחת, שלמה. חומת ברלין לא זו לבד שחסמה את הדרך היא חסמה את שדה הראייה ואת יכולתנו לחשוב על העולם כשוק אחד וכקהילה אחת. לפני [[1989]] לא הייתה מדיניות גלובלית.
==מיקור חוץ והעברת משרות ==
| |||