הבדלים בין גרסאות בדף "אקורד מז'ורי"

נוספו 64 בתים ,  לפני 9 שנים
מ
עדיף
מ (+צליל)
מ (עדיף)
'''אקורד מז'ורי''' הוא הופעתם הבו זמנית של שלושה צלילים או יותר ביחס של [[טרצה|טרצות]], אשר בבסיסו טרצה גדולה. שמו המז'ורי נתן עקב ה[[טרצה|טרצה הגדולה]] (מז'ור = גדול) ב[[אקורד]], בניגוד ל[[אקורד מינורי|אקורד המינורי]] המכיל טרצה קטנה. האקורד המז'ורי מיוחס פעמים רבות ל[[שמחה]]. אקורד זה שכיח מאוד בכל הסגנונות של המוזיקה המערבית.
{{מדיה
{{שמע |קובץשם=C major triad.mid}}
|תיאור=C מז'ור משולש
|גודל=4 שניות
}}
==אקורד משולש==
האקורד המז'ורי המשולש אשר מסומן ב<small><math>_3^5</math></small> בנוי מטרצה גדולה וקווינטה זכה. שמו של אקורד ניתן על פי צליל הבסיס שלו. אקורד משולש מז'ורי על הצליל דו יהיה בנוי מדו, מי, וסול, ושמו הוא משולש דו מז'ור.
 
==היפוכים ומצבים שונים==
[[Imageקובץ:Major chord root and inversions.svg|frame|center|none|אקורד מז'ורי יסודי והיפוכיו: סקסטאקורד ןקוורט-סקסטאקורד]]
לאקורד מז'ורי בסיסי ישנם מצבים רבים שהם שכיחים, החל בהיפוכים וכלה בהוספת צלילים ביחס של טרצות. כל מצב והיפוך משנה את אופי האקורד ומעניק לו גוון חדש.
 
===היפוכים===
היפוך נעשה כאשר צליל הבס של האקורד הוא אחד האלמנטים של האקורד שאינו צליל הבסיס. לדוגמה, באקורד משולש מז'ורי על הצליל דו, שצליליו הם דו, מי וסול, הופעת צליל הטרצה בבס תעביר את האקורד ממצב '''יסודי''' למצב של היפוך ראשון, או סקסטאקורד, אשר נכתב: <small><math>_3^6</math></small> . לרוב נכתב בקיצור גם: <small><math>6</math></small>. כאשר נמצא צליל הטרצה בבס, גונו של האקורד נעשה חד פחות, מאשר במצב היסודי בו נמצא בבס צליל הבסיס של האקורד.
 
ההיפוך השני נקרא קווארטסקסט-אקורד המסומן ב-<small><math>_4^6</math></small>. בהיפוך זה, נמצא בבס צליל הקווינטה. במשולש דו מזו'ר יהיה זה סול בבס, כאשר מעליו נמצאים שני האלמנטים האחרים של האקרוד, דהיינו דו ומי (לאו דווקא בסדר זה). ההיפוך השני מופיע בתדירות נמוכה יותר מאשר היפוכיו האחרים של המשולש המז'ורי. לפי חוקי ההרמוניה הקלאסית, מופיע האקורד הזה על פעמה חלשה. הופעתו על פעמה חזקה דורשת פתרון למשולש אשר בסיסו על צליל אותו בס של הקוורטסקטס-אקורד.
אקורדים מרובעים יכולים להיווצר גם על ידי הוספה של נונה, של אוקטבה וסקונדה, ושל אוקטבה וקוורטה מצליל הבס. הם נקראים גם בהתאם - נונקורד, אקורד אחת-עשרה ואקורד שלוש-עשרה. באקורדים מרובי צלילים אלו, נהוג לוותר על חלק מהצליל אשר מופיעים בין הבס לבין המספר אשר מרוחק ממנו ביותר, על מנת שלא ליצור עומס צלילי אשר יכביד על האוזן.
 
אקורדים אלו נפוצים יותר במוזיקה קלה ובג'אז מאשר במוזיקה קלאסית, אם כי ישנן הופעות של נונקורדים ושל אקורד דומיננט 7-13 (אקורד שבסיסו צליל הדומיננטה, ומעליו טרצה, ספטימה ואוקטבה וקוורטה) במוזיקה קלאסית, וזאת כאשר אין מדובר בצלילים עוברים, אלא בהופעתם הבו-זמנית של צלילים אלו על פעמה חזקה. יש לשים שגם באקורדים אלו, שיטות הסימון משתנות בהתאם למתודות השונות.
 
==ראו גם==