יפיע – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שח טרול
פלביוס קורא ליישוב היהודי, הגדול בגליל בתקופתו, 'יפה'
שורה 15:
==היסטוריה==
{{ערך מורחב|יפיע (יישוב עתיק)}}
על פי מימצא ה[[חרס]]ים שנמצאו ב[[תל]] הקדום של הכפר נראה כי היה מיושב ב[[ארץ ישראל בעת העתיקה#ברונזה תיכונה|תקופת הברונזה התיכונה]], [[תקופת הברזל בארץ ישראל|תקופת הברזל]] ומ[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|התקופה ההלניסטית]] ואילך. יישוב בשם דומה מוזכר ב[[מכתבי אל-עמארנה]]. יפיע מוזכרת גם ב[[ספר יהושע]]. על פי [[יוסף בן מתתיהו]] הייתה יאפא'יפה' היהודית הגדולה בכפרי הגליל. המקום חרב במרד הגדול ותושביו נהרגו. לאחר המרד חודש היישוב היהודי ביפיע. שרידים יהודיים ובית כנסת עתיק מהתקופה הרומית נמצאו בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בכפר. מסורת [[נצרות|נוצרית]] מ[[ימי הביניים]] מזהה את יפיע כמקום לידתם של [[שנים-עשר השליחים|השליחים]] [[יעקב בן זבדי|יעקב]] ו[[יוחנן בן זבדי|יוחנן]] בני זבדי, ולכבודם יש בעיר ארבע כנסיות.
 
מאז התקופה הביזנטית דחקה נצרת השכנה את רגלי יפיע והיא הייתה כפר קטן. על פי מפקד האוכלוסין של שנת [[1931]] היו ביישוב 833 תושבים כולל אנשי השבט הבדואי אלע'זאלין שהתגוררו בסביבתו. ב[[מלחמת העצמאות]] במסגרת ב[[מבצע דקל]] נכבש הכפר.{{הערה|[[בני מוריס]], '''לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים''', עם עובד, עמ' 268}} לאחר המלחמה התיישבו ביפיע [[בעיית הפליטים הפלסטינים#הפליטים הפנימיים בישראל|תושבים]] רבים מהכפרים הנטושים [[מעלול]] ו[[אל-מוג'ידל]]. על פי מפקד האוכלוסין של שנת 1972 היו בכפר 4,932 תושבים רובם נוצרים.{{הערה|[[זאב וילנאי]], יאפה, [[אנציקלופדיה אריאל]], עמוד 2668}} היום כשני שליש מהאוכלוסייה מוסלמית<ref>[http://www.bet-alon.co.il/info/city_details.php?city_id=24]</ref>.