בוצה – הבדלי גרסאות

'''בוצה''' היא [[חומר אורגני]] [[מוצק]] הנוצר כחלק בלתי נפרד מתהליך טיהור ה[[שפכים]]. מקורה במוצקים השוקעים באגני הטיפול הראשוני ו[[מיקרואורגניזם|מיקרואורגניזמים]] שפירקו את החומר האורגני שבשפכים.

 

 

תכולת המזהמים בבוצה היא פונקציה של איכות השפכים הנכנסים ל[[מכון טיהור שפכים]], סוג המכון והטיפול בבוצה לאחר ייצורה. הטיפול בבוצה נגזר מהשימוש בבוצה לאחר הטיפול.

 

== הבוצה בתהליך הטיפול בשפכים ==

 

השימוש בשיטת הבוצה המשופעלת יוצר תהליך [[ברירה טבעית]]. בתהליך זה מגוון המינים באוכלוסיית המיקרואורגניזמים במתקן הטיפול יורד, וחלקם של מינים מסוימים באוכלוסייה עולה באופן ניכר. המינים שהופכים להיות דומיננטים באוכלוסייה של מתקן הטיפול הם אלה שמפרקים את החומר האורגני ב[[שפכים]] בצורה היעילה ביותר ומופרדים ביעילות גבוהה בתהליך הפרדת הבוצה. הפרדה ביעילות גבוהה בתהליך הפרדת הבוצה הוא חיוני על מנת שמין מסוים יהפוך להיות דומיננטי. בתהליכי הפרדה פשוטים המבוססים על שיקוע, האוכלוסייה הדומיננטית אינה דווקא האוכלוסייה שמפרקת את החומר האורגני ב[[שפכים]] בצורה היעילה ביותר. דבר זה חשוב בעיקר בשפכי תעשייה המכילים ריכוזים שונים של חומרים אורגנים קשי פרוק. כדי להתגבר על בעיה זו, משתמשים בתהליכי הפרדה אחרים, כגון סינון ממברנלי.

הבוצה מכילה ריכוז גבוה של נוטריינטים (חומרי מזון בסיסיים) שמקורם ב[[שפכים]]. לא ניתן להשתמש בבוצה כמות שהיא כ[[דשן]] ממספר סיבות:

* מקור הבוצה ב[[שפכים]] והיא עשויה להכיל פאתוגנים (גורמי מחלות).

* [[pH|ערך ההגבה]] של הבוצה אינו מתאים לדרוש ל[[צמח]], דבר שעשוי להביא למוות של השורשים, ובעקבותיהם של ה[[צמח]] כולו.

ע"מ להתגבר על כל הבעיות האלו, מעבירים את הבוצה תהליך הנקרא [[רקבובית|קומפוסטיזציה]]. בתהליך זה נוצר [[רקבובית|קומפוסט]] המתאים לשימוש כ[[דשן]] אורגני, וכמטייב [[קרקע]].

 

[[קטגוריה:פסולת]]