אבחון וטיפול באמצעות מנדלה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Nurit wolk (שיחה | תרומות)
Nurit wolk (שיחה | תרומות)
שורה 77:
מסקירת מחקרים שונים, נראה כי פסיכותרפיסטים רבים מפרשים קווים [[זווית]]יים כביטוי ל[[תסכול]] ו[[זעם]], בעוד שביטויים של קווים כמעט ישרים או מעוקמים מהווים אינדיקציה למצב של רוגע{{הערה|שם= Seong}}{{הערה|שם=Slegelis}}.
 
השאלה באשר ליכולת הקווים לבטא איכות [[רגש]]ית, נחקרה באופן שיטתי על ידי מספר חוקרים{{הערה|שם=Slegelis}}. עוד בשנת 1921 הראתה לונדהולם{{הערה| (Lundholm, 1921}}) בסדרה של [[ניסוי]]ים, שרגשות יכולים לבוא בהקשר של מספר צורות בסיסיות של קווים. היא קיטלגה טונאליות של רגשות על בסיס הבעה קינסתטית, בה נמצאו מספר סוגים של קווים. בולנדר{{הערה| (Bolander, 1977}} )ציינה, שקווים בעלי זווית מביעים בדרך כלל [[עוינות]], וגל זוויתי הוא סימבולי לאגרסיביות קיצונית, או [[פחד]] מאוד גדול {{הערה|שם=Slegelis}}.
המר{{הערה|(Hamer, 1958}}) כתב, שקו משונן מקושר לעוינות. במחקר של האריס{{הערה|(Harris, 1964}}) שבדק את הקשר בין רישומי ילדים לבגרות אינטלקטואלית ואישיותית, נמצא כי עקומות הזווית בקו הרישומי תיארו מוטיבים וצרכים [[הדחקה|מודחקים]] ולא מודעים{{הערה|שם=Slegelis}}. לפיכך נראה כי הספרות המקצועית תומכת בטענה, שקווים מזוותים מציינים אספקטים של מצבים שליליים (דוגמאות לקווים מזוותים אלו הן זוויות חדות, קווים מזוותים, גלים מזוותים, קווים משוננים, ו[[משולש חד זווית|משולשים חדי זווית]]).
 
במחקר שנערך על ידי סלג'ליס (1987) נמצא שמספר הזוויות שצוירו בתוך מעגל, היה נמוך באופן [[מובהקות סטטיסטית|מובהק סטטיסטית]] לעומת אלו שצוירו בתוך ריבוע. מכך הסיק שמיעוט זוויות המצוירות בתוך מעגלים, תומכים בטענתו של יונג אודות ההשפעה המרגיעה של המנדלה על המצייר. בנוסף ציין כי תמות שהובאו בעיגול היו בעלות אופי [[שמחה|שמח]] וחיובי יותר, ובמקרים בהם היה רצון להביע רגש של [[כעס]] ועוינות נראתה הבחירה בריבוע כעדיפה. כמו כן ציין כי רישומים בעלי אופי חזרתי נראו בצורה תחופה יותר בתוך ריבועים, וכשחזרתיות זו מופיעה בעבודת אמנות של מטופלים, זו מעידה לרוב על רמה נמוכה של התארגנות נפשית{{הערה|שם=Slegelis}}.