בנימין יהושע זילבר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
גרש (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
הרבה[[רב]] '''בנימין יהושע זילבר''' ([[תרס"ו]], [[1906]] - [[תשס"ח]], [[2008]]) היה [[תלמיד חכם]] ו[[פוסק הלכה]] [[חרדי]], חבר [[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]].
 
==קורות חייו==
נולד ב[[פולין]] לברוך ושרה זילבר. בצעירותו למד זמן קצר בישיבהב[[ישיבה]] בו[[ורשה]], משם נסע ללמוד בישיבה בעיר [[בריסק]]. כעבור שנתיים עבר ל[[ישיבת נובהרדוק]] במזריטשב[[מזריץ']] והיה מקורב לראש הישיבה הרב [[דוד בליאכר]]. מצעירותו בלט בהנהגותיו הדתיות המוקפדותבצעירותו ודבקדבק בו הכינוי "בנימין הצדיק".
 
בשנת [[1933]] עלה לארץ ישראל. למד זמן קצר ב[[ישיבת בית יוסף (בני ברק)|ישיבת בית יוסף]] ב[[בני ברק]]. באותה תקופה התקרב מאוד ל[[חזון איש]]. בהיותו כבן 30 הוציא את ספרו "מקור הלכה" על [[מסכת שבת]], והחזוןוקיבל אישעליו כתב[[הסכמה]] בהסכמתו:מהחזון "אשרי חלקו שנפלו לו בנעימים בדרך אמת לעיון להבין ולהשכיל"איש. במשך תקופה התגורר בירושלים ולמד בבית המדרש [[אוהל תורה (רחביה)|אוהל תורה]] בראשות הרב [[שמואל יצחק הילמן]].
במשך שנים רבות התגורר ב[[בני ברק]]. מעולם לא נשא משרה תורנית. הקדיש את זמנו ללימוד תורה ולחיבור עשרות ספרים תורניים, רובם ככולם בנושאי [[הלכה]] ו[[מוסר]]. מדי שנה נהג לערוך [[תענית דיבור]] למשך ארבעים יום, מ[[ראש חודש|ראש]] [[חודש אלול]] עד [[יום הכיפורים]].
שורה 10:
בשנת [[תשמ"ט]] היה מהרבנים הליטאים הבודדים שלא הצטרפו ל[[דגל התורה]]. בעקבות זאת צורף כחבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל והיה החבר הליטאי היחיד בה. בישיבות המועצה הביע דעות ימניות נחרצות והיה שותף לגילוי הדעת נגד [[הסכמי אוסלו]]. בשנותיו האחרונות עבר להתגורר ב[[ביתר עילית]].
 
אשתו הראשונה נפטרה בשנת תשמ"ג. לימים נישא בשנית לאלמנתו של הרב [[עוזיאל משה רוטשטיין]], מחבר הספר "נחלת משה".{{הערה|אחיו של הרב [[דב צבי רוטשטיין]].}}. בנו, הרב יחיאל אברהם זילבר, מחבר סדרת ספרי ההלכה "בירור הלכה".
 
==ספריו==